Subjects: לח"י

במאמר זה בגין מדבר על התהפוכות שמתרחשות בעולם הקומוניסטי ובמיוחד נוכח ההתנערות משלטונו של סטאלין כאילו היה מרגל בשירות הצארי. עוד מדבר בגין במאמר זה על ההבדל שישנו בין מחתרת משחררת לוחמת נגד שלטון נוכרי לבין קבוצת סתר המנסה להפיל את השלטון במדינה עצמאית ודמוקרטית. בגין מעלה זכרונות מתקופת היותו מפקד האצ"ל וטוען כי הבחורים בארגון היו מאשימים אותו בחוסר מהפכנות. עוד מספר בגין כי הבולשת הבריטית על אף מאמציה לא הצליחה לחדור לאצ"ל. בהתייחסו לש"ב טען בגין כי ארגון זה המתפקד כבולשת פנימית משרת את מפא"י וכי אסור בשום פנים לבית משפט ולתביעה ממלכתית להיות מכשיר בידי הבולשת.

במאמר מתייחס בגין למעמדו של הש.ב. בארץ. הוא טוען כי בן –גוריון הודה כי הש.ב. אומנם קיים ואת חלק מפעולותיו הוא מקדיש לענייני פנים. בגין יוצא נגד שלטונו של בן –גוריון על הש.ב. ובמיוחד על השלטון הממושך של מפא"י במדינה- אפילו אם השלטון הוא הגון, שלטון שכזה סותר את עקרונות הדמוקרטיה ונהפך במשך השנים למושחת ומסתאב. בגין טוען כי בלעדי פעילותם שלו ושל חבריו המדינה לא היתה קמה, ובן גוריון אמנם הכריז והגן על המדינה אך לא כבש אותה. בגין טוען כי לכל חלק בישראל יש חלק בהקמת המדינה החל מאנשי העליה הראשונה. בגין יצא נגד דברי רה"מ בכנסת שחלק מפעילותו של הש.ב מופנית לענייני פנים, ונגד כך שבן גוריון הוא האחראי לכל השירותים החשאיים בארץ. בגין מספר כי גם אצלו ביקרו אנשי הש.ב. ומוחה על מנגנוני ההאזנה ליריבים פוליטיים הנוהג בארגון. בגין מציע להפריד בין המחלקה המיוחדת לפיקוח פנימי לבן שרות המודיעין המופנה כלפי חוץ. בגין הבטיח כי ממשלה חדשה בראשות "חרות" תכניס רפורמות יעילות לש"ב .

במאמר זה לכבוד חג הפסח סוקר בגין את המהלכים שהובילו לבסוף לתוכנית כ"ט בנובמבר מעת שהועלתה בעית א"י באו"ם ב-10/2/47. בגין טוען כי פעולות האצ"ל גרמו לבריטים להעלות את שאלת א"י באו"ם ולצאתם מהארץ. בגין סוקר במאמר זה גם את הגורמים שהביאו לכיבושה של יפו. כמו כן יוצא בגין נגד רה"מ שמעז לחלק ציונים על מלחמת השחרור.

במאמר זה יוצא בגין נגד דברי אלון (אחה"ע ) שטען כי השבת השחורה היא שהיוותה את המפנה המכריע במלחמת העצמאות.עוד התייחס בגין לדברי אלון כי למרות שלוחמי המחתרתהיו לוחמים תמימים ונועזים ,מנהיגיהם לא יזכו לעולם לריהבליטציה מדינית ,מוסרית והיסטורית. בגין טוען כי אין הם זקוקים לריהבליטציה זו כלל שכן אלון וחבריו הם אלה שצריכים לבקש את חסד הריהבליטציה לנוכח מעשיהם ב"סזון" .בגין מדבר במאמרו גם על המצב המדיני הקשה בו נמצאת ישראל וגם על "השבת השחורה" בתקופת המרד.

העיתון מדווח על נאומו של בגין במועצה הארצית ש לתנועת ה"חרות" בת"א. בגין התייחס בדבריו בין השאר על פשיטת צה"ל לחאן –יונס. ויצא נגד הודעות הצבא שאמרו כי צה"ל לא יכול להתגבר על המסתננים וכי יכולנו לכבוש את עזה אם היינו רוצים,כי אסור להתפאר במה שעושים ולא להתגאות במה שיכולת לעשות. בגין תקף בנאומו את שר החוץ של ארה"ב דאלאס על כך שהצהיר כי על ישראל לשלם פיצויים לפליטי 48 וגם להחזיר ארצה חלק מהפליטים.בגין טען כי על ישראל היה להעמיד את דאלאס על מקומו עוד ב1953 כאשר טען אז בדבריו כי א"י היא טריטוריה שיש עליה פיקוח של ממשלת ישראל תוך כדי התעלמות מהיותה של ישראל מדינה .בגין סיפר גם על כך שנודע לו שכתב הניו –טיימס פירסם בעיתונו כי "חרות" היא מפלגה פאשיסטית, והזהיר את הממשלה כי 107,000 אזרחים לא יוכלו לסבול הסתה כזו. בגין יצא גם נגד כתבה שהתפרסמה ב"על המשמר" שם נכתב כי אנשי "חרות" התנפלו על אזרחי ישראל ערביים תושבי רמלה .בגין טען כי זהו שקר שכן "חרות" מאמינה בשיוויון מלא לאזרחים.