הישיבה השלוש-מאות-ושמונים-וארבע של הכנסת החמישית – הודעת ראש הממשלה על ביקורו בצרפת – הדיון

בדיון בעקבות הדיווח של רה"מ בארה"ב ובצרפת בגין מברך על הביקור. בגין מבקר את רה"מ בעקבות התייחסות על דברי חרשצ'וב במצרים כעל "מתונים". בגין מזהיר בפני חימוש מצרים בטילים, בעזרת מדענים גרמניים ומבקר רה"מ על המדיניות הפרו-גרמנית של הממשלה. בגין מברך על היחסים החמים בין ישראל וצרפת ומזכיר, שהברית עם צרפת -היא הרעיון של תנועת החירות.

עם, מדינה, דת

העיתון מביא מדבריו של בגין בסימפוזיון באולם שרתון ב11/6/64 שדן בנאומו בעיקר בהבדלים שבין לאום דת, אזרחות ומדינה. בגין בדברו על הפרדת דת ממדינה ברחבי העולם טען כי בישראל לא ניתן להפריד בין לאום ודת וכי הוא מתנגד לדעתו של שר הדתות זרח ורהפטייג כי הקומוניזם הוא בן דת יהדות. בגין טען כי הקומוניזם והיהדות הם שני עולמות נפרדים.בגין טען כי אי אפשר לכפות אמונה אך ניתן לעודדה וכי אסור להכריח אותה אך ניתן להשרישה. כמו כן טען בגין כי העידוד היחיד לאמונה אינו הסבל וכי אפשר להאמין באמונה וגם להשרישה בעת חדוה.

נגד בהלה אך בלי שאננות

נאומו של בגין במליאת הכנסת. בגין מברך על החלטת הממשלה להעלות את עצמותיו של ז'בוטינסקי ארצה. בגין מבקר את הממשלה על התנהגותה בפרשת השבויים הישראלים בסוריה. בגין מצביע על סכנת המלחמה המשתקפת מהצהרותיו של נאצר. הגין מבקר את הממשלה על המדיניות "הגרמנופילית" שלה. בגין קורא למאמץ לאומי המכוון להסברה בחו"ל ולשיפור הגנת העורף. בגין מביא דוגמאות של האנטישמיות הגוברת בברה"מ.

נערך הכנס הארצי הראשון של פעילי סיעת תכלת לבן בהסתדרות

העיתון מדווח על הכינוס סיעת תכלת לבן בהסתדרות ועל דברי הסיכום של בגין שעמד על כך כי לחרות הצביעו יותר פועלים מאשר למפ"ם או לאחדות העבודה. אולם תנועת החרות לא תקרא לעצמה ,,מפלגת פועלים, משום שזה מונח מזייף ומסלף. אנו מתגאים בהיותנו תנועה לאומית ונושאים אהבה לפועל העברי, מאז באנו לדגלו של זאב ז'בוטינסקי. אנו מתגאים בזה שלא היינו סוצאיליסטים ומעולם לא נהיה סוציאליסטים. נאצר- הוא נושא הסוציאליזם, בן בלה הוא סוציאליסט. ולסוקרנו סוציאליזם משלו. כל זה קשר בדיקטטורה ובעריצות וכל אלה רוצים להשמיד את מדינת ישראל. לעומת זאת מאמניה תנועת החרות בחורת האדם ובצדק הסוציאלי, בלי סוציאליזם. מי שדואג לעובד, הרי זה מי שהולך לאורו של זאב ז'בוטינסקי. כן מתייחס בגין לדרישות לבטל את הע"ל ואמר כי חרות לא תכנע לאולטימטומים ותתנגד בתוקף למהלך שכזה. הנאום במלואו פורסם בגליון מה- 30/3/64, ע"מ 3.