העתון מדווח על עצרת עם להזדהות עם העם הצ'כי, לאחר הפלישה הסובייטית. בגין, בנאומו, דיבר על 3 נק' ציון – אביב העמים, חתימת הסכם ריבנטרופ מולוטוב, והפלישה שבוע קודם לכן. בגין אמר שאפשר ללמוד מהעם הצ'כי איך מגינים על המדינה.בגין דיבר על השפה הכפולה של הסובייטים, שמכנים במושגים שלהם את שלילת החרות. ועוד אמר בגין שמדינות קטנות לא יכולות להסתמך על האו"ם שיהיה בעזרן.
העתון מדווח על כנס פתיחת ועידת החרות במלאת שנה לשחרור ירושלים. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. הנאום פורסם בפרוטוקול ועידת מפלגה מתאריך 26/05/1968
נאום של מנחם בגין בפני מועצת תנועת החרות שהתפרסם בשלושה חלקים בעיתון "היום". בגין דן בו בהרחבה בחוקי המשפט הבינלאומי ביחס להטבעתה של המשחטת 'אילת', וכן לגבי מעמדם של השטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים. בגין מצביע על חשיבותה של ממשלת האחדות שתרמה לנצחון ולעליית המורל הלאומי, גם בקרב יהודי התפוצות. בגין קורא לעליה רבה מכל התפוצות, וטוען שמדובר בפיקוח נפש לאומי, וכן להגברת הילודה, וטוען שיש גם להתאים מדיניות כלכלית שתקלוט את העולים ותעניק קצבאות למשפחות מרובות ילדים. תאריכי הגיליונות שבהם פורסמו המאמרים: 25 ו-27 באוקטובר ו-3 בנובמבר 1967.
העיתון מדווח על דבריו של בגין ב-7/3 בכנס מועמדי סיעת "תכלת לבן" לבחירות בהסתדרות הכללית. בגין עמד על הטשטוש שחל בין ימין לבין שמאל ועל העלילה שרווחה במשך שנים כאילו הימין הוא זה שמיצג את הריאקציה ואילו השמאל הוא זה אשר מייצג את הקידמה.ואילו עתה הוכח כי הסוציאליזם המרכסיסטי שאמור היה לייצג את הקידמה הוא המייצג את הריאקציה בגין הדגיש את מחויבותה של תנועת ז'בוטינסקי מאז ומתמיד כלפי הפועל העברי.והדגיש את חמשת המ"מים שלהם הטיף ז'בוטינסקי: מזון ,מלבוש ,מעון ,מרפא ומורה. עוד הציע בגין בנאומו כי יום כ' בתמוז יהפוך ליום חג העבודה במקום אחד במאי וכי בעצרות במקוםהדגל האדום יינשא דגל כחול לבן בעל שבעת כוכבי הזהב לפי הצעתו של חוזה המדינה דיווח על הנאום מובא בגליון חרות מיום 08/03/1965 "1,500 נציגי עובדים בכנס רב רושם של מועמדי תכלת לבן בהסתדרות הכללית" 225466
במאמר זה בגין דן בווינסטון צ'רצ'יל שהלך לעולמו באותו שבוע. בגין סוקר את מדיניותו של צ'רציל כלפי ישראל. בגין מזכיר את הספר הלבן (1921) של צ'רצ'יל אשר קרע את עבר הירדן המזרחי מארץ ישראל השלמה. בגין מזכיר כי במשך השנים השמיע צ'רצ'יל דברי ידידות כלפי ישראל אך לא הצליח למנוע את מעשי האיבה של הערבים. בגין מזכיר כי במלחמת העולם השנייה היווה צ'רצ'יל יריב מר לאצ"ל לאחר שרדף ותבע להשמיד אותו. בגין טוען עוד כי גם כשעבר צ'רציל לאופוזיציה ב-1945 היה יריב זועם לאצ"ל שכן הפרסטיז'ה הבריטית שהתמוססה על ידי האצ"ל היתה חשובה לצ'רציל מאוד. מצד שני טוען בגין כי צ'רצ'יל אומנם היה יריב אך הוא נקט ביריבות מסייעת כאשר ניצל את בעיית ארץ ישראל להוכיח כי ממשלת אטלי איננה ראויה לשלוט ותבע בנאומיו בפרלמנט כי בריטניה תפנה את ארץ ישראל ועודד את כינוס עצרת האו"ם במאי 1947. בגין חולק לצ'רצ'יל כבוד וטוען כי למרות שצ'רצ'יל עשה דברים שונים שבחלקם הצליח ובחלקם נכשל הוא ייזכר לעולמים כאחד ממתנגדי הנאציזם הגרמני והיה לאחד ממצילי האנושות.
