הישיבה המאתים ושמונים ושלוש של הכנסת החמישית יום שני, ג חשון תשכ"ד 21 אוקטובר 1963

בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בחרות מיום 25/10/1963 225046

גירת השבירה ובשורת השינוי

במאמר זה דן בגין בהחלטת ועידת תנועת "חרות" להקים סיעת עובדים של "חרות" בהסתדרות הכללית. בגין תקף את אחדות העבודה על כך שהיא מתנגדת להקמת סיעה של "חרות" בהסתדרות העובדים הכללית, כאשר היא לא התנגדה להקמת סיעה כזו של התנועה הליבראלית. עוד יצא בגין נגד דברי מפא"י שקבעו כי "חרות" לא תורשה להתאגד בהסתדרות הכללית כל עוד קיימת הסתדרות העובדים הלאומית. בגין טען, כי הסתדרות העובדים הלאומית היא מוסד אטונומי של התנועה וכי "חרות" לא תכפה על חברי התנועה לאיזו הסתדרות להשתייך. בגין הזהיר מפני פסילה אפשרית של הקמת סיעה שתתמודד לבחירות להסתדרות הכללית. לדבריו "חרות" לא תקבל פסילה שכזו משום חופש ההתאגדות והיה וכן – יידון העניין בבית המשפט. בגין טען עוד, כי עצם הקמת סיעת עובדים של "חרות" בהסתדרות הכללית לא באה כדי לשבור את ההסתדרות מבפנים אלא כדי לשכנע. בגין הוסיף, כי המתנגדים חוששים בעצם מפני שכנוע של "חרות" מבפנים. עוד טען, כי בניגוד לטענות כאילו "חרות" השתנתה, האמת היא ש"חרות" לא השתנתה בכלל אלא שאחרים החלו להכיר בכוחה הרב.

משאל עם ומשאלות לב

במאמר מציין בגין את תמיהתו על תמיכתו הפתאומית של בן גוריון בחוק משאל העם לאור תגובתו ותגובת ממשלתו להצעות החוק בעבר של סיעת חרות בנושא. כמון כן דן בגין בסוגיית הממשל הצבאי במאמר מעלה בגין מספר עימותים שהיו לו עם מפא"י ומנהיגה בכנסת. בתחילת המאמר מציין בגין כי בן גוריון רמז כי הכינוי של בגין אליו, ראש מפא"י, אינו לרוחו. בגין שאל אם זה מעליב אותו? בגין מציין כי אם ראש מפא"י יאמר שזה מעליבו הוא יפסיק עם הכינוי. בנוסף מזכיר בגין דיון בכנסת בו בן גוריון הטיח בו כי הוא לא לחם, ובגין ענה שכשהוא נלחם לשחרור עמו, בן גוריון היה עסוק בהסגרת לוחמים לאוייב. בסערה שקמה בכנסת כינה מר אהוד אבריאל את בגין 'בוגד'.

ח"כ בגין ורעיתו בין אורחי קיבוץ עין גדי המסונף למפא"י

דיווח על דיון שהתקיים בקיבוץ עין גדי על מהותו של האיגוד המקצועי בארץ ובעולם. בגין דיבר על הרע הנובע מכך שאיגוד מקצועי הוא גם מעביד, ועל המתרחש כאשר ישנו שילוב שכזה. כמו כן, בגין טען שדרושה הפרדה בין השליט לבין המפרנס, אחרת נתונה כל חרות האדם בסכנה.