העיתון מדווח על דיון בכנסת ב-12/11 בו הכחיש בן –גוריון כי ניהל מו"מ בשאלת פירוק גדודי האצ"ל וצירופם לאצ"ל באמצעותו של גלילי. עוד טען רה"מ כי האצ"ל החזיק לאחר המדינה צבא מדיני ופירק אותו רק לאחר אולטימטום שקיבל. עוד טען רה"מ כי הוא לא ניהל לעולם מו"מ עם בגין ואף פעם לא ינהל גם איתו.
במאמר זה מדבר בגין על הפצצת "אלטלנה" ועל רציחתם של 17 החללים. בגין טוען כי מאחורי הפצצת "אלטלנה" עמדה מזימה של רה"מ וחבריו להרוס את האצ"ל למען שלא יוכל להתארגן במדינה ולהקים תנועה דמוקרטית. בגין טען כי האצ"ל נהג בחוכמה בכך שלא יצא למלחמת אחים בעקבות הפצצת "אלטלנה" (כמו ב"סזון"). בגין סוקר את השתלשלות האירועים בפרשת "אלטלנה" וטוען בתוקף כי בניגוד לטענות השקריות שהפיצו לאנשי האצ"ל בהבאת האוניה לא היתה כל כוונה למרוד בממשלה. (טיעוניו של בגין מובאים מספרו "המרד"מהפרק : מלחמת אחים לעולם לא ) .
במאמר זה מגיב בגין לדברי גלילי (אח"ע) לשעבר הרמ"א של ההגנה, שאמר כי סילופי ההיסטוריה החגיגיים של רה"מ נתקבלו בקרב חברי ההגנה בהתמרמרות ובלעג. גלילי יצא נגד זה שבן –גוריון לא הזכיר את פעולות ההגנה בנאומי העשור לחגיגות המדינה. בגין משבח את דברי גלילי שטען כי בזכות ההתקוממות נגד הבריטים קמה המדינה אך יחד עם זאת, דברי גלילי שההגנה ניהלה בלבד את המאבק בשלטון הבריטי אינם נכונים. בגין מזכיר במאמרו את תנועת המרי העברי שפעלה יחד עם האצ"ל והלח"י נגד הבריטים. בגין מזכיר שעד הקמתה של תנועת המרי העברי, האצ"ל והלח"י נלחמו לבדם בכל כוחם בבריטים כאשר גלילי וחבריו נלחמו נגד האצ"ל במסגרת ה"סזון" . בגין טוען כי הויכוח שמתנהל עתה בין גלילי לבן –גוריון הוא בעצם סילוף של עובדות בין שני אנשים המסלפים את ההיסטוריה וממעטים את חלקו של האצ"ל.
העתון מביא סיכום שיחה של יהושע ביצור עם מנחם בגין, אודות הקרב על יפו ב-1948. המאמר פורס את תכנית הקרב מגיבוש המטרה, הקשיים בהשגת נשק, תיאור הקרב, הסירוב להכנע ועד ההודעה על הכיבוש מפי בגין במסווה קצין העתונות של האצ"ל.
במאמר זה מתייחס בגין לדיון המדיני בכנסת בשבוע החולף .בגין טוען כי מדברי חברי הכנסת ניתן ללמוד על ההתקרבות לעמדותיה של תנועת ה"חרות" .בגין טען כי במשך שנים טענו המפלגות כי "חרות" דוגלת בהרפתקנות צבאית ואילו עתה רובם (חוץ מהקומוניסטים) מכירים בצורך של פעולה צבאית שתמחוץ את האויב .במאמר זה יוצא בגין גם נגד שירי אלתרמן שמופיעים בטור השביעי ב"דבר" שבהם מהלל אלתרמן את בן –גוריון .בגין טוען כי בן –גוריון לא ראוי לשירי הלל אלא במיוחד לאור דבריו בכנסת .בגין טוען כי נאומו של רה"מ היה נאום רווי פחד ושנאה חסרת אונים וכי בן –גוריון בעברו נהג להעליל על יהודים (ארלוזורוב). בגין תקף גם את רה"מ על כך שטען כי אצל "חרות" כל שעת כושר טובה העיקר לצאת לפעולות צבאיות.בגין טען כי אין זה כך וכי שעת הכושר הטובה ביותר היתה ב48 וכי מאז היו עוד שעות כושר טובות שלא נוצלו ע"י הממשלה .בגין טען עוד כי עתה עם כניסת צבא עירק לירדן יש לפעול וכי זו לא שעת כושר אלא שעת כורח .
