Subjects: ירושלים

הישיבה המאתיים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, כ״א אדר תשל״ט 20 מארס 1979 – הודעת הממשלה על חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים

By

אני מודיע לך שלעולם לא תשוב ישראל לקווי ה-4 ביוני 1967… ירושלים המאוחדת, האחת, היא בירת ישראל הנצחית, לא תחולק עוד לעולמים, ובזו היא תישאר לדורי דורות… ביהודה, בשומרון ובעזה לעולם לא תקום מדינה פלשתינאית. אפשר לשאול: מניין אתה יודע? זוהי התשובה: על דעת הרוב המכריע בבית זה לא נסכים לכך, לא נתיר זאת…

הישיבה המאתיים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, כ״א אדר תשל״ט 20 מארס 1979 – הודעת הממשלה על חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים

By

הנאום בו בגין מבקש מהכנסת לאשר הסכם-שלום עם מצרים במלואו. בגין מתאר את המכשולים בסבב האחרון של מו"מ ודרכים בהן הצליח הצד הישראלי להתגבר עליהם ללא ויתור על אינטרסים של המדינה. בגין מדגיש שלושת העקרונות של עמדה בסיסית עבורו – אין חזרה לקווי ה-67, ירושלים מאוחדת ואי-הקמתה של מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ועזה. בגין מדגיש את ההבדל בין אוטונומיה לבין ישות מדינית. בגין מנמק התנגדותה של ישראל ללוח-זמנים מפורט להקמת האוטונומיה. בגין מתייחס לפטרון בעיית הנפט. בגין מדגיש את תמיכתו בהתנכלות בארץ ישראל. בגין מסביר ומדגיש את חשיבותו של ההסכם עם מצרים כפריצת מעגל איבה בגבולות ישראל. בגין מבקש מהכנסת לאשר את ההסכם

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה המאה-וארבעים-ושש של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ה אלול תשל"ח 27 ספטמבר 1978 – הודעת הממשלה על ההסכמים שהושגו בקמפ-דיוויד – תשובת ראש הממשלה

By

בגין, בהמשך הדיון מיום 25/9/1978, מבהיר כי סוגיית הישובים מובאת להצבעה נפרדת משאר פרטי ההסכם, על מנת שכל אחד יצביע (או ימנע) על פי מצפונו (גם אנשי מפלגתו שלו). בגין מדגיש שהישובים יקרים לו מאוד, אבל, הסיכוי לשלום, והפסקת שפיכות הדמים חשובים יותר.

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה המאה-וארבעים-וחמש של הכנסת התשיעית יום שני, כ"ג אלול תשל"ח 25 ספטמבר 1978 – הודעת הממשלה על ההסכמים שהושגו בקמפ-דיוויד

By

בגין מפרט לפני הכנסת את ההסכמים שהושגו בשיחות בקמפ-דיוויד, כדי שהכנסת תאשר אותן כדי שיהיה אפשר להמשיך במו"מ להסכם השלום.

הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, י"ח כסלו תשל"ח 28 נובמבר 1977 – הודעה מדינית מפי ראש הממשלה

By

בגין מדווח על הזמנה שהועברה משר החוץ של מצרים לדיין, דרך שגרירי מצרים וישראל באום לשיחות בלתי פורמאליות בקהיר, ומונה את השליחים הישראלים. בגין משבח את סאדאת על שהגיע לישראל ומספר על האווירה הטובה ששררה בשיחותיהם הפרטיות. בגין פורס לפני הכנסת את הפעמים בהם הושיט ידו לשלום עם מצרים עד שנענה. בגין מדגיש שביקורו של סאדאת נקבע תוך שמירת השבת ושמירה על כבודה. בגין מדגיש שהרצון לשלום לא מוגבל למצרים אלא לשאר מדינות ערב. בגין מתאר את התלכדות הקהילות היהודיות בעולם ובארה"ב בפרט לאור היחסים עם מצרים. בגין טוען שלמרות שמפלגות האופוזיציה דהיום טענו שאם בגין יקים ממשלה היחסים עם המדינות השכנות וארה"ב יתדרדרו ההפך קרה. במהלך הדיון בגין מגיב לקריאות ביניים רבות בעניין המינוח פלשתינאים לעומת ערביי ישראל