Subjects: ירושלים

בגין דיבר בנאומו על ענייני פנים וחוץ וקרא לממשלה לנקוט במדיניות עקבית ביחסה לנאצר. בגין קבע כי על הממשלה לקבוע האם נאצר הוא אויב או פרטנר לשלום. בהתייחסו לפרשת לבון קרא בגין לערוך ועדת חקירה עד שהצדק ייצא לאור גם בפרשת רצח ארלוזורוב. הוא דרש להביא את דו"ח ועדת כהן שדן בפרשת לבון לעיונה של ועדת השרים ולעיונה של ועדת החוץ והבטחון. בגין יצא בחריפות גם נגד דברי רה"מ שטען כי הוא לא בוטח בחברי הממשלה שישמרו סוד ולכן הוא לא מעוניין שידונו בדו"ח ועדת כהן. בגין יצא גם נגד אי האובייקטיביות שמגלה "קול ישראל" בפרשת לבון ועל הכפשת ועדת חוץ ובטחון וח"כ באדר ברדיו. עוד הוא קרא לח"כ דיין להעיד בפני ועדת החוץ והבטחון על כל הידוע לו בפרשת לבון. על הנאום בעתון 'חרות' מתאריך 25/10/1960

במאמר זה מתייחס בגין לפרשת נפילת העיר העתיקה בי-ם במלחמת העצמאות. בגין טוען כי "חרות" טוענת עתה כפי שהיא טענה בעבר כי ניתן היה לכבוש את י"ם העתיקה בעשרת ימי הקרבות שקדמו להפוגה הראשונה. בגין מציין את דב יוסף שהיה מושל י-ם שמציין בספרו "קריה נאמנה" כי היה זה כשלון מצד ההגנה לא לכבוש את י-ם המזרחית. בגין תמה על שתיקתו של יוסף לאורך השנים במיוחד כאשר תיפקד כשר בממשלה. (בגין משווה אותו לפושה אותו צרפתי ששינה את דעותיו במהפכה הצרפתית). עוד יוצא בגין במאמר זה נגד רה"מ אשר אמר כי יכתוב זכרונות אך יתבע שהם יפורסמו אחרי שיתם כל הדור הזה משום שנעשו שגיאות ע"י אנשים מסוימים ואין הוא מעוניין לפגוע בהם. בגין טוען כי דברים אלה הם דברי טיפשות כי פירסומו של בן-גוריון יפגע בזכרם של המתים כי הם לא יוכלו להשיב לטענותיו של בן-גוריון.

במאמר זה סוקר מנחם בגין את תולדות העם היהודי וגורלו האישי דרך ארבעה "לילות סדר" מעצבים שעבר בחייו: החל בילדותו בצל המהפכה הבולשביקית והפרעות בפולין, דרך מאסרו בכלא הסובייטי, המשך בליל הסדר הראשון במחתרת האצ"ל בבני ברק בעיצומו של המרד בבריטים, ועד לערב היציאה לקרב על שחרור יפו במלחמת העצמאות. בגין מתאר את הטרנספורמציה של היהודי מקרבן חסר אונים בגולה ללוחם גאה בארצו. המאמר מסכם באמונה יוקדת כי הדור שעבר את התופת והתקומה ימשיך בדרך הגאולה, ומדגיש כי המרד והמלחמה לא היו למען המוות, אלא למען חיים של חירות במולדת

העיתון מדווח על דיון בכנסת ב30/3 . בגין קבע כי על ישראל לעמוד על זכותה על כל ארץ ישראל.עוד קרא בגין לישראל לעמוד על זכותה למעבר בנתיב המים הבינ"ל בים סוף וזאת ע"פ זכותה לפי אמנת קושטא.בהתייחסו להפסקת העלייה מרומניה בגין טען כי השלטונות הרומניים הסכימו לעליית היהודים משיקולים פנימיים. בגין טען כי העלייה הופסקה משום שרה"מ ומנכ"ל משרד הביטחון (פרס) בטיפשותם הודו בפומבי שיהודים עולים ארצה מרומניה וכך העליה נפסקה . בגין קרא לממשלת רומניה לשוב ולפתוח את השערים לעלייה .עוד יצא בגין בנאומו נגד הקמת הפדרציה למען מפא"י בארה"ב . הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מיום 30/03/1959 ופורסם בחירות של יום 03/04/1959