הפיכת היוצרות

העיתון מדווח על דברי בגין שתקף בדיון בכנסת ב-4 ביוני 1962 את ראש הממשלה דוד בן-גוריון וטען כי אין לדעת מתי ראש הממשלה דובר אמת: כאשר הוא טוען שאי כיבושה של ירושלים העתיקה, חברון והמשולש הוא בכיה לדורות או כאשר הוא טוען כי אם כן היינו כובשים אזורים אלה זו היתה בכיה לכל הדורות, משום שבמקום מדינה יהודית היתה קמה מדינה ערבית. עוד טען בגין כי סיעתו מציעה להוסיף סעיף מיוחד לחוק המעבר האוסר איזכור דעות או הודעות או הצעות מישיבות ממשלה. בגין מציין כי כל איזכור שכזה מישיבות הממשלה פוגע בעקרון האחריות המשותפת. הנאום המלא התפרסם בגליון ה -7 ביוני 1962 של עיתון חרות.

ח"כ מ. בגין בכנסת: "ייטב לאומה ביום בו יצא בן-גוריון לפנסיה"

נאום בגין בכנסת בישיבה שבה צפויה לאשר הכנסת את החלפתו של שר התחבורה (יצחק בן אהרון). בגין תוקף בחריפות את בן גוריון, שעוזב את המליאה בתחילת הדברים וטוען כלפיו שהוא מזלזל באופוזיציה. בגין קרא לרה"מ לפרוש מהחיים הפוליטיים והצביע על כך שקיים בציבור חוסר אמון במפא"י, ושמפא"י מפעילה לחץ חברתי וכלכלי על הציבור. בגין תקף גם את רה"מ על כך שטען כי "חרות" טענה שמלחמת השיחרור נחשבה כט' באב שלישי, ובגין הכחיש זאת. כמו כן, יש דיון על הצעת חוק של בגין, שהתפטרות של שר תחל 48 שעות מהגשת מכתב ההתפטרות אלא אם כן השר חוזר בו. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 28.5.1962

הישיבה המאה ושלושים וארבע של הכנסת החמישית-התפטרות השר י. בן-אהרן מהממשלה; צירופו של חבר-הכנסת י. בר-יהודה לממשלה

נאום בגין בכנסת בישיבה שבה צפויה לאשר הכנסת את החלפתו של שר התחבורה (יצחק בן אהרון). בגין תוקף בחריפות את בן גוריון, שעוזב את המליאה בתחילת הדברים וטוען כלפיו שהוא מזלזל באופוזיציה. בגין קרא לרה"מ לפרוש מהחיים הפוליטיים והצביע על כך שקיים בציבור חוסר אמון במפא"י, ושמפא"י מפעילה לחץ חברתי וכלכלי על הציבור. בגין תקף גם את רה"מ, על כך שטען כי "חרות" טענה שמלחמת השיחרור נחשבה כט' באב שלישי, ובגין הכחיש זאת. כמו כן, יש דיון על הצעת חוק של בגין, שהתפטרות של שר תחל 48 שעות מהגשת מכתב ההתפטרות אלא אם כן השר חוזר בו. הנאום המלא מובא גם בעיתון חירות שפורסם ב- 29.5.1962 .

י"א באייר וט' באב

בי"א באייר תשכ"ב, הגישה תנועת החרות הצעת אי אמון בממשלת בן גוריון. הנימוקים להצעה, שהוצגה על ידי חבר הכנסת יוחנן בדר, היו בעיקר כלכליים. בתגובה לכך, עלה ראש הממשלה דוד בן גוריון לנאום, ובחר לשים בצד את הנושאים הכלכליים, ולדון בנושאים היסטוריים. במהלך נאומו, אמר בן גוריון כי ממשלותיו הביאו לעם שני הישגים גדולים, שדרשו מהעם קרבנות. העם נענה והקריב קרבנות, אך לשני ההישגים האלה התייחסה תנועת החרות כאל אסונות. הראשון, לדבריו, היה מלחמת השחרור. אמירה זו, והרמז כי האצ"ל לא נטל חלק בהקרבה למען הקוממיות הוציאה את בגין משלוותו ופרצו בכנסת חילופי צעקות בין ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, וחברי סיעותיהם. בתגובה לתקרית, כתב בגין את המאמר החריף הבא, כדי להעמיד את הדברים על דיוקם

מהו שיא הציניות

במאמר זה מסביר בגין את תמכיתה של חרות במר נבנצל למשרת מבקר המדינה והתנגדותה למועמדה של מפא"י מר שרף. בגין מסביר כי אסור שמבקר המדינה יהיה חלק מהשלטון ועליו להיות אוביקטיבי כך שיוכל למלא את תפקידו נאמנה. בגין מברך את ד"ר נבצאל שנבחר לתפקיד ומצפה ממנו שינהג באופן אובייקטיבי למרות שהוא איננו מאוהדיה של "חרות". בגין תמה על עמדתה של מפא"י שיצאה נגד "חרות" שהתנגדה למינויו של שרף. בגין מצביע על הצביעות של מפא"י שטענה ש"חרות" בהתנגדותה נוקטת בפוליטיזציה, בגין הצביע על כך כי מפא"י לאורך השנים מונעת ורודפת את מאנשי "חרות" לקבל תפקידים שונים.