תפילת השר בגין ליד הכותל המערבי

תפילה נרגשת זו של מנחם בגין, שאותה נשא מול הכותל המערבי למחרת איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, בכ"ט באייר תשכ"ז (8 ביוני 1967), מעלה על נס את הניצחון במערכה ואת גבורתו של דור הלוחמים החדש, תוך הבעת הודיה עמוקה לאלוהי ישראל על הכרתת מזימות האויב. בגין נושא תפילה לשלומם של החיילים, למען ישובו לבתיהם בשלום, ומחבר בין הריבונות המתחדשת לבין הברית ההיסטורית ושורשי האומה המקראיים. הטקסט מבטא כמיהה עזה לבניין בית המקדש, לצד שאיפה וביטחון בהמשך החיבור לחבלי המולדת האחרים בחברון ובבית לחם (קבר רחל), מתוך אמונה עמוקה בהתגשמות נבואת הנחמה המקראית של שיבת הבנים לגבולם. התפילה הודפסה במוסף מיוחד של העיתון "היום" שיצא לאור כחודש אחרי המלחמה, בו' בתמוז תשכ"ז (14 ביולי 1967). בתחתית העמוד מובאים קישורים לעמוד העיתון, לסטנוגרמה של התפילה, ולהקלטה של מנחם בגין

אזהרות, ריכוזים ואיומים

במאמר זה, בגין דן במצעד הצבאי לכבוד יום העצמאות, שהפעם התקיים בירושלים, אך בהרכב מצומצם, על מנת לא להפר את ההסכמים וליצור מתיחות באזור. בגין טוען שהמתיחות באזור הגיעה וללא קשר למצעד ולגודלו. בגין מוסיף וטוען כי יש להפחית ולהמנע מהצהרות ארגעה כי אין בתנועת הכוחות של האוייב, והבטחות שאם התוקפנות בסוריה תגיע לרמה מסויימת ישראל תגיב -אלא להגיב יותר לדבר פחות. בגין חוזר על זכותה של ישראל להגנה עצמית, ולכן אם היא תתקוף בסוריה כתגובה, ולמניעה מעשי תוקפנות שלה, זוהי לא תקופנות, אלא הגנה, וכך גם לגבי האיומים של מצרים, שכן האיום עצמו הנו תוקפנות. בכל מקרה אין לשגות בניחושים לכוונות האוייב, וצריך למנוע את הספק בבטחון הלאומי.

חוק יסוד: הממשלה

בישיבה מיוחדת החונכת את בניין הכנסת החדש, מברך בגין שהחיינו, אך מזכיר את ירושליים שעדיין לא משוחררת, ומבקש לא להשתמש בשם 'משכן' הראוי להשאר בקדושתו. בדיון, בגין יוצא נגד מספר סעיפים בחוק יסוד: הממשלה. הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מתאריך 31/08/1966

בישיבת פגרה חגיגית של הכנסת הצעת חוק יסוד: הממשלה – לוועדת החוקה, חוק ומשפט

העתון מדווח על נאום בגין בישיבה מיוחדת החונכת את בניין הכנסת החדש, בגין מברך שהחיינו, אך מזכיר את ירושליים שעדיין לא משוחררת, ומבקש לא להשתמש בשם 'משכן' הראוי להשאר בקדושתו. בדיון, בגין יוצא נגד מספר סעיפים בחוק יסוד: הממשלה. הנאום המלא מובא בעתון היום מתאריך 02/09/1966 ובדברי הכנסת מתאריך 31/08/1966