נאום של מנחם בגין בפני המוני ירושלים – "חומת העיר העתיקה אינה גבול ירושלים, הירדן אינו גבול ארצנו והים אינו גבול עמנו"

בנאום שנושא בגין בירושלים, בגין טוען שירושלים היא בירתו היחידה של ירושלים, ובה צריכה לשבת הממשלה. בגין מתרעם על פספוס ההזדמנויות להגדיל את שטחה של הארץ. בגין מוסיף שמששוחררה המדינה יש להלחם על מדיניותה שתהיה מדינת חפשית, ומתוך כך מתייחס למעצרים מתוקף חוקי החרום של חמישה אחרי פרשת אלטנלה. בגין מביע תקווה שהארץ תעובד ותיושב מהבשן לשומרון, לנחלת ראובן ומנשה ותהיה מדינת חרות ושוויון.

ירושלים

מאמר זה פורסם בעיצומה של מלחמת העצמאות, במהלך תקופת "ההפוגה השנייה". באותם ימים, ירושלים העתיקה נפלה בידי הלגיון הערבי, והעיר החדשה בקושי שוחררה מהמצור. מעל לכל ריחפה תוכניתו של המתווך מטעם האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט, שהציע תוכניות שכללו בתחילה את מסירת ירושלים לשליטת עבדאללה מלך ירדן, ובהמשך את פירוזה והפיכתה לשטח בינלאומי. בגין תוקף בחריפות את ההצעה לפירוז ירושלים ומגדיר אותה כ"תרמית" פוליטית וצבאית שנועדה להחליש את הצד היהודי ולהעניק יתרון אסטרטגי לאויב הערבי. הוא טוען כי בעוד שהפירוז יאלץ את הכוחות העבריים לסגת פיזית מעמדותיהם ולהפקיר את מרכז העיר, הכוחות הערביים יוכלו לשמור על עמדות הארטילריה שלהם בנבי סמואל ובסביבות העיר, ובכך להמשיך ולאיים על האוכלוסייה היהודית תחת מעטה של "שקט". הוא מזהיר כי הפירוז אינו מטרה כשלעצמה, אלא שלב מקדים של מתווך האו"ם פולקה ברנדוט למסירת העיר לידי עבדאללה מלך ירדן בחסות בריטית. לסיכום, בגין דוחק בממשלה הזמנית לחדול מהסתמכות על האו"ם, לנצל את הכוח הצבאי הקיים, ולהכריז לאלתר על ריבונות ישראלית מלאה בירושלים כבירת המדינה כדי למנוע את הפיכתה לשטח בינלאומי מופקר.

תהיה מלחמה

בכרוז זה טוען מפקד האצ"ל כי הסוכנות היהודית טועה בהערכתה כי החלטת האו"ם תתקבל על הערבים ללא התנגדות כי אחר קבלת תכנית החלוקה תהיה בהכרח מלחמה בין הערבים ליהודים. כרוז זה פורסם בסביבות חודש נובמבר 1947.

תכריע הטקטיקה המלחמתית

בכתב זה אשר התפרסם בעיתון "חרות" המחתרתי טוען מפקד האצ"ל כי מה שיכריע אם תקום מדינה עברית היא לא התערבות בינלאומית אלא המשך הלחימה בשלטון הבריטי היא שתכריע את גורל הארץ ועתיד העם. כרוז זה פורסם בסביבות חודש נובמבר 1947.

ערכה המדיני של הודעת הפנוי הבריטית

בשידור זה של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" טוען מפקד כי על אף שבריטניה הודיעה על הודעת פנוי אפשרית לממש את תכניתה ניתן לראות בהודעה זו את חולשתו של השלטון הבריטי בארץ ושזו העת להקים ממשלה עברית. אף דוד בן גוריון אשר תומך בתכנית החלוקה, החל לדבר על הקמת ממשלה זמנית והמחתרת מצהירה שתתמוך בכל ממשלה זמנית שתקום כל עוד תאבק למען שלמות המולדת.