הישיבה המאה ושלושים וחמש של הכנסת החמישית יום שלישי, כ"ה אייר תשכ"ב 29 מאי 1962 חוק המעבר תיקון מס' 6 תשכ"ב 1962 קריאה שניה וקריאה שלישית

בגין מביע הסתיגות לסעיף בחוק המעבר שגורס כי שר נושא באחריות כלפי הממשלה וכלפי הסיעה אליה הוא משתייך. בגין טוען סעיף זה שם את השרים כבני ערובה בהצבעות, וגורם לכך שהכנסת היא בשרות הממשלה ולא הממשלה ברשות הכנסת.

קרתנות ממשלתית

במאמר זה דן בגין על הטוטליטאריות שמאפיינת את פעולות הממשלה אשר מתבטאת בין השאר בכך שהממשלה מקבלת אורחים שפוגשים בשדה התעופה את נציג הממשלה ונציג מפא"י מבלי שנציג האופוזיציה יחכה להם גם. בגין מזכיר לאנשי מפא"י כי חלקם טענו כי אין צורך בישראל לאופוזיציה.

ממשלה ובית נבחרים

במאמר זה דן בגין בשיטה הדמוקרטית. בגין טוען כי מהתבוננותו במשטרים שונים בעולם הוא למד כי לא תיתכן קיום דמוקרטיה בלי בחירות לפרלמנט אך מצד שני גם בחירות שמתקיימות לא מבטיחות שהמשטר אכן דמוקרטי. בגין טוען שמדינות קומוניסטיות שונות (וארצות נוספות כגון מצרים) למרות שמתקימות שם בחירות אין הם מקיימות משטר דמוקרטי. בגין טוען עוד כי המבחן האמיתי לדמוקרטיה היא בהפעלת הכוחות בין קואליציה ואופיזיציה בין בית נבחרים לבין ממשלה. כאשר יש ניגוד משמעותי בלבד בין האופוזיציה לקואליציה הדבר מוביל בסופו של דבר להרס הדמוקרטיה אך כאשר יש גם שיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה זה מבטיח קיום דמוקרטיה. בגין במאמרו סוקר גם את עקרונות בית הנבחרים באנגליה וארה"ב ואת הפרדת הרשויות. בגין מציין במאמרו לשבח את הפרדת הרשויות בישראל.

בעקבות דברי בן –גוריון בכנסת על הפרשה שגרמה בכיה לדורות :מ .בגין תבע לאסור איזכור דעות מישיבות סגורות של ממשלה

העיתון מדווח על דברי בגין בכנסת ב-7/3. בהגישו הצעה לסדר היום בו קרא בגין בעקבות פרשת "בכיה לדורות" לאסור בחוק איזכור פרשות סתומות מדיוני ממשלה בישיבות פתוחות של מליאת הכנסת בגין הדגיש כי בכל מקרה אין להאשים צד אחד משום שלפי החוק כל חברי הממשלה אחראים לפעולות הממשלה והחלטותיה והם נושאים באחריות המשותפת לפני הכנסת

הישיבה המאה ושמונה של הכנסת החמישית-הצעות לסדר היום-איזכור פרשיות סתומות מדיוני הממשלה

בגין מביא לדיון בכנסת הצעה לדיון בהצעת חוק, על איסור איזכור דברים של שר בישיבת ממשלה מעל במת הכנסת בעקבות דבריו של בן גוריון על פנחס רוזן, ועל מעורבותו בהחלטה של הממשלה הזמנית בסוגיה מדינית-בטחונית, שהביאה, לדעתו של בן גוריון, ל"בכיה לדורות". בגין הדגיש כי בכל מקרה אין להאשים צד אחד משום שלפי החוק כל חברי הממשלה אחראים לפעולות הממשלה והחלטותיה והם נושאים באחריות המשותפת לפני הכנסת. ההצעה נדחית על ידי הקואליציה. בן גוריון מגיב ואומר שאין אחריות משותפת על החלטות הממשלה הזמנית.