Subjects: יחסי מפרנס-שליט

דור המדבר או דור מבוגר

By

במאמר זה בגין בוחן את מצבנו כעם – האם יש לעם חירות, מולדת, ויכולת לקיים מדינה. בגין טוען כי את החירות הלאומית שלנו כבשנו והשגנו בכוחות עצמנו, אך עדיין יש מקום לשיפור בענין החירות הפרטית של האדם, שלא תוכל להתקיים כל עוד אין הפרדה בין מפלגה לפרנסה. לענין מולדת, בגין טוען כי בעם שלנו המולדת אמורה להיות לא איפה שנח לי, אלא איפה שהמולדת שם נח לי, בגין מביע צער על אחוזי היורדים מהארץ. לענין קיום המדינה, נראה שאנו מוכיחים את יכולתנו בהשוואה לעמים אחרים תאריך מדוייק לא ידוע, כנראה בשנת 1964 (18 למדינת ישראל)

סיסמת הסוציאליזם בימינו

By

במאמר זה דן בגין בסוציאליזם. הוא טוען, כי רעיונות הסוציאליזם בימינו אינם תקפים יותר ולא מייצגים את המצב הקיים. לפי בגין הסוציאליזם לא נושא את בשורת הצדק שאמור היה לשאת ויוצר סוציאליזם לאומי ולא על-לאומי. בגין טוען עוד, כי הסוציאליזם גורם גם לדיקטטורה, עבדות, שנאה ומלחמת כל וכל, ולא מגשים את יעודו המקורי – צדק ושיוויון לכל. בהתייחסו לסוציאליזם בישראל טוען בגין, כי השימוש הרב שעשה אשכול במושגי הסוציאליזם בועידת מפא"י האחרונה היה נלעג. זאת משום שמפא"י, המתיימרת להית מפלגה סוציאליסטית ולייצג את הסוציאליזם הישראלי, היא למעשה מפלגת שליטה וצבירה וניצול.

גירת השבירה ובשורת השינוי

By

במאמר זה דן בגין בהחלטת ועידת תנועת "חרות" להקים סיעת עובדים של "חרות" בהסתדרות הכללית. בגין תקף את אחדות העבודה על כך שהיא מתנגדת להקמת סיעה של "חרות" בהסתדרות העובדים הכללית, כאשר היא לא התנגדה להקמת סיעה כזו של התנועה הליבראלית. עוד יצא בגין נגד דברי מפא"י שקבעו כי "חרות" לא תורשה להתאגד בהסתדרות הכללית כל עוד קיימת הסתדרות העובדים הלאומית. בגין טען, כי הסתדרות העובדים הלאומית היא מוסד אטונומי של התנועה וכי "חרות" לא תכפה על חברי התנועה לאיזו הסתדרות להשתייך. בגין הזהיר מפני פסילה אפשרית של הקמת סיעה שתתמודד לבחירות להסתדרות הכללית. לדבריו "חרות" לא תקבל פסילה שכזו משום חופש ההתאגדות והיה וכן – יידון העניין בבית המשפט. בגין טען עוד, כי עצם הקמת סיעת עובדים של "חרות" בהסתדרות הכללית לא באה כדי לשבור את ההסתדרות מבפנים אלא כדי לשכנע. בגין הוסיף, כי המתנגדים חוששים בעצם מפני שכנוע של "חרות" מבפנים. עוד טען, כי בניגוד לטענות כאילו "חרות" השתנתה, האמת היא ש"חרות" לא השתנתה בכלל אלא שאחרים החלו להכיר בכוחה הרב.

משאל עם ומשאלות לב

By

במאמר מציין בגין את תמיהתו על תמיכתו הפתאומית של בן גוריון בחוק משאל העם לאור תגובתו ותגובת ממשלתו להצעות החוק בעבר של סיעת חרות בנושא. כמון כן דן בגין בסוגיית הממשל הצבאי במאמר מעלה בגין מספר עימותים שהיו לו עם מפא"י ומנהיגה בכנסת. בתחילת המאמר מציין בגין כי בן גוריון רמז כי הכינוי של בגין אליו, ראש מפא"י, אינו לרוחו. בגין שאל אם זה מעליב אותו? בגין מציין כי אם ראש מפא"י יאמר שזה מעליבו הוא יפסיק עם הכינוי. בנוסף מזכיר בגין דיון בכנסת בו בן גוריון הטיח בו כי הוא לא לחם, ובגין ענה שכשהוא נלחם לשחרור עמו, בן גוריון היה עסוק בהסגרת לוחמים לאוייב. בסערה שקמה בכנסת כינה מר אהוד אבריאל את בגין 'בוגד'.

ח"כ בגין ורעיתו בין אורחי קיבוץ עין גדי המסונף למפא"י

By

דיווח על דיון שהתקיים בקיבוץ עין גדי על מהותו של האיגוד המקצועי בארץ ובעולם. בגין דיבר על הרע הנובע מכך שאיגוד מקצועי הוא גם מעביד, ועל המתרחש כאשר ישנו שילוב שכזה. כמו כן, בגין טען שדרושה הפרדה בין השליט לבין המפרנס, אחרת נתונה כל חרות האדם בסכנה.