Subjects: יחסי ישראל-גרמניה

העיתון מביא את נאומו של בגין בכנסת בתגובה לדבריו של שרת באיגרת בנוגע להחזרת גרמני ל'משפחת העמים'. בגין טוען שמדבריו של שרת משתמע התנאי שבמידה שישולמו פיצויים תתמוך ישראל בחזרתה של גרמניה למשפחת העמים, ומתוך כך יושב הכבוד לגרמניה. בגין יוצא נגד התחשיב הקר בדברי שרת, ובו שווי הפיצויים שיועברו לישראל הוא כ-0.25 משווי הרכוש שנגזל מהיהודים, וכן, בין הסיבות אותן מביא שרת לזכותה של ישראל לקבל פיצויים אלה היא קליטת חצי מליון הקורבנות . הוא טוען כי אין זכות לממשלה להשאיר בידי הגרמנים את שלושת הרבעים הנותרים. בגין מתייחס לתיאור הדמים באיגרת שרת, וטוען שהיה צריך לצרף אותה לאיגרת שהביעה את דעת הממשלה בעניין שחרור הפושעים הנאצים. וכן כי יש להקים בית משפט בירושלים ולהעמיד אותם לדין שם, וכך לא ימלטו מעונש מי שברחו מהמדינות בהן ביצעו את פשעיהם.כך יראו כולם את דמות היהודי הלוחם, השמדתם של בני ישראל לא תשכח, ולא תסלח. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 02.04.1951

העיתון מביא מדברי בגין במליאת הכנסת ב2/4. בגין מתח ביקורת חריפה על שני התזכירים שהוגשו ע"י שר החוץ ל-4 מעצמות הכיבוש בדבר תשלום הפיצויים לגרמניה ושיחרור פושעים גרמניים. בגין יצא נגד גישתה הפייסנית של ישראל בנושא שלא מתנגדת להקלות ביחס כלפי גישתה הפייסנית של ישראל בנושא שלא מתנגדת להקלות ביחס כלפי גרמניה .בגין דרש שישראל תדרוש הסגרת פושעים גרמניים לישראל .

העיתון מביא את נאומו של בגין בכנסת בתגובה לדבריו של שרת באיגרת בנוגע להחזרת גרמני ל'משפחת העמים'. בגין טוען שמדבריו של שרת משתמע התנאי שבמידה שישולמו פיצויים תתמוך ישראל בחזרתה של גרמניה למשפחת העמים, ומתוך כך יושב הכבוד לגרמניה. בגין יוצא נגד התחשיב הקר בדברי שרת, ובו שווי הפיצויים שיועברו לישראל הוא כ-0.25 משווי הרכוש שנגזל מהיהודים, וכן, בין הסיבות אותן מביא שרת לזכותה של ישראל לקבל פיצויים אלה היא קליטת חצי מליון הקורבנות . הוא טוען כי אין זכות לממשלה להשאיר בידי הגרמנים את שלושת הרבעים הנותרים. בגין מתייחס לתיאור הדמים באיגרת שרת, וטוען שהיה צריך לצרף אותה לאיגרת שהביעה את דעת הממשלה בעניין שחרור הפושעים הנאצים. וכן כי יש להקים בית משפט בירושלים ולהעמיד אותם לדין שם, וכך לא ימלטו מעונש מי שברחו מהמדינות בהן ביצעו את פשעיהם.כך יראו כולם את דמות היהודי הלוחם, השמדתם של בני ישראל לא תשכח, ולא תסלח. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב06/04/1951