Subjects: יחסי ישראל-ארה"ב

מאמר חריף ונוקב של מנחם בגין, שבו הוא מבקר בלהט את מדיניות החוץ של ישראל ושל המעצמות המערביות מול האיומים הגוברים במזרח התיכון. במאמר, שנכתב על רקע התפתחויות מדיניות וצבאיות סוערות באזור – איחוד מצרים וסוריה תחת הנהגתו של גמאל עבד אל-נאצר והפיכות בלבנון ובעיראק – בגין מזהיר מפני הסכנות הטמונות בהתעלמות מהשאיפות ההגמוניות של הרודנות הפאן-ערבית. בהשראת תורתו של זאב ז'בוטינסקי, הוא קורא לראייה מפוכחת של המציאות, תוך הדגשת לקחי העבר, ובהם כישלונם של מדינאים להתמודד עם תוכניות הרסניות, כפי שהתרחש באירופה טרם השואה. בגין תוקף את הממשלה הישראלית על שמרנותה המדינית ואת המערב על חוסר מעשו, וקורא לפעולה נחרצת למניעת התפשטות השפעתו של נאצר, תוך שמירה על זכותה ההיסטורית של ישראל על ארצה. המאמר משקף את תפיסת עולמו הלאומית של בגין, המשלבת אמונה בצדקת הדרך הציונית עם דרישה לעמידה איתנה מול איומים קיומיים

נאום היציאה מהמחתרת של מנחם בגין, שנישא למחרת הקמת המדינה, מעל גלי תחנת השידור "קול ציון הלוחמת", כפי שהודפס בעיתון חרות בג' באייר תשי"ח, לכבוד יום העצמאות העשירי למדינה. בנאומו מכריז מנחם בגין על סיום שלב המאבק בשלטון הבריטי ומעבר לפעילות גלויה במסגרת מדינת ישראל הריבונית. בגין מברך על הנס שבכינון העצמאות לאחר שנות הרדיפה והשואה, אך מזהיר כי הקמת המדינה היא רק ראשית הדרך וכי המשימה הקשה ביותר היא שימורה אל מול העוינות הערבית. הוא קורא לאחדות לאומית, להעצמת כוחו של הצבא העברי ולהמשך חזון השחרור של המולדת כולה, תוך התחייבות שהאצ"ל יפסיק לפעול כמחתרת ולוחמיו ישתלבו כחיילים וכאזרחים שומעי חוק. בגין מתווה את דמותה של המדינה הרצויה כמדינת חוק דמוקרטית המושתתת על צדק חברתי, שיבת ציון המונית ויחסי גומלין מכובדים עם אומות העולם, ומסיים בקריאה לנחישות ולגבורה עד להשגת הניצחון המוחלט במלחמת העצמאות

במאמר זה הנכתב ערב פסח, מדבר בגין על דור המרד שפעל לגירוש הבריטים מן הארץ. בגין טוען כי דור המרד היה שונה מן הדורות שקדמו לו כיוון שלמדו כי העולם לא ירחם על יהודים, אך יכבד יהודים לאומיים הנלחמים למען ארצם. בגין מעלה בנאומו על נס את יושבי הכלא במשך השנים, את עולי הגרדום, שהראשון להם היה שלמה בן-יוסף, ואת האסיר הראשון זאב ז'בוטינסקי. בגין יוצא במאמרו נגד ההתכחשות לפעולות האצ"ל ולהחלטה התמוהה של משרד הביטחון, שלרגל עשור למדינה החליטו להעניק אות ההגנה לחברי ההגנה בלבד ולא לחברי מחתרות אחרות. בגין טוען כי האצ"ל מעולם לא טען לכך שהיה היחיד בשחרור הארץ, אך אין ספק כי יש לו חלק מכריע בכך. בהתייחסו של בגין למצעד דור המרד שעומד להתקיים ב- 8.4.1958, טען כי יהיה זה מצעד של אחווה,חדווה, שירה, אמונה וניצחון.

העיתון מדווח על נאומו של בגין ב26/12 בפתיחת המועצה הארצית של תנועת "חרות". בגין בנאומו סקר את ארבעת הגורמים שהביאו לדעתו למצב הקשה שבו נמצאת ישראל: 1)ויתור זכות עם ישראל על כל א"י 2)בקשה חד צדדית לשלום 3)בקשה לערובה חד צדדית 4)הנסיגה מעזה. בגין הציג את רעיונות תנועת ה"חרות" שתתבסס על אופנסיבה מדינית 1)לשים קץ לבקשות חד צדדיות של ישראל לשלום 2)הוצאת כל הכוחות הזרים או פירוקם משטחה ההסטורי של א"י המערבי ומזרחה לירדן 3)הכרה בא"י המאוחדת כמדינה עברית 4)תשלום פיצויי מלחמה לישראל ע"י ארצות ערב 5)החזרת ערכו של רכוש היהודים שנשדד .עוד הציע בגין מדיניות של בריתות עם ארצות שלהן יש אינטרסים משותפים עם ישראל ובראשן צרפת וגם ארה"ב. עוד דיבר בגין על השליחות הסודית של האדם המסוים לגרמניה אשר עוררה משבר ממשלתי. בגין גילה עוד כי אותו האיש נשלח להשיג נשק עבור ישראל. עוד הביע בגין את בטחונו כי בבחירות הקרובות תנועת ה"חרות" תגביר את כוחה.