ברכה לעם האמריקני
דיווח מסופו של נאום של בגין בכיכר מוגרבי, שניתן באותו היום וסוקר בכתבה אחת, ובו נוסח ברכה שאמר בגין לעם האמריקאי לכבוד של יום העצמאות האמריקאי.
דיווח מסופו של נאום של בגין בכיכר מוגרבי, שניתן באותו היום וסוקר בכתבה אחת, ובו נוסח ברכה שאמר בגין לעם האמריקאי לכבוד של יום העצמאות האמריקאי.
במאמר זה מדבר בגין על הקיבוץ, בעקבות דברי חבר הכנסת חזן בועידת מפ"ם. האחרון טען כי בין הגורמים לשקיעתו של הקיבוץ ניתן למצוא את התערערות האמונה בשליחות התנועה הסוציאליסטית. בגין טוען כי אכן התנועה הקיבוצית נמצאת במשבר, בין השאר בשל הזעזוע האידיאולוגי שפקד אותה עם גילויי חרושצ'וב על משטר סטאלין. בגין טוען כי גורם נוסף לשקיעת הקיבוץ הוא משבר הפחד- הוא הפחד מפני ההגשמה. בנוסף טוען כי הקיבוץ נוהג בניגוד לאינטרסים של הסוציאליזם ע"י כך שהוא מעסיק פועלים מבחוץ- שכירים, מזיק מבחינה חברתית שכן האדם זקוק לפעמים לפינה משלו וכי עודף צוותיות גם הוא דבר רע לפעמים. לטענתו חולשתו של הקיבוץ נובעת מכך שבמשך שנים הסתגר בעצמו והתנשא מעל כולם, וכעת חומות ההסתגרות נופלות. הדבר מתבטא בין השאר בכך שרבים מבני הקיבוץ המתגייסים לצבא, נחשפים לעולם אחר לא חוזרים יותר לקיבוץ.
במאמר זה מדבר בגין על עניינים שונים. ראשית, מדבר על משבר האמון במפא"י ועל הפחד ששורר שם מבן-גוריון. בגין מתייחס גם להצעת מפא"י לשנות את שיטת הבחירות לשיטה אזורית וטוען כי מדובר ברעיון גרוע אשר נועד לשרת את מפא"י, המעוניינת להבטיח לה רוב מצביעים, על אף כי זוכה למיעוט מצביעים בקרב העם. שנית, בהתייחסו לחילופי הרמטכ"לים (לסקוב במקום דיין) תוהה בגין מי על פי חוק משמש המפקד העליון של כוחות האומה. בגין קובע כי בתפקיד זה צריך לשמש הנשיא ואף מציע כי לא הרמטכ"ל בלבד ישמש כרב-אלוף בצבא אלא עוד אנשים בצבא יוכלו לשאת בדרגת רב-האלוף. עוד מציע בגין לרמטכ"ל הפורש, כי לא יתמודד במסגרת רשימת מפא"י לכנסת כיוון שאין זה ראוי לרמטכ"ל לשעבר.
במאמר זה מדבר בגין על מרוץ החימוש בין ארה"ב לברה"מ וכן מבחין בין שני סוגים של צורות שלטון. הסוג האחד הוא שלטון בו המדינה היא מדינה מפקירה חברתית. זוהי צורת שלטון שבה אדם אחד ישתלט על המדינה ויבטל את כל מה שערב לחרות האדם ולזכויותיו. מדינה כזו מפקירה את האדם לרעב ולבטלה. הסוג השני הוא שלטון של מדינה מעבידה חברתית. זוהי מדינה שנוטלת מידי אזרחיה את כל מקורות הפרנסה ומרכזת אותם בידי קבוצת אנשים אשר משתלטת על מקורות הפרנסה, מעבידה ומרעיבה את אזרחיה. זוהי למעשה מדינה קומוניסטית. בגין מציע סוג נוסף של שלטון בו דוגלת "חרות" הנקרא מדינה סומכת. מדינה כזו היא מדינה המתבססת על חרות וצדק ודואגת לאזרח, הדואג לביסוסה של המדינה. בגין מתאר את השינוי החל בהגדרתן של תפיסות עולם שונות ושל המושגים "ימין" ו"שמאל", את האבסורד הקיים בקישור הליברליזם לקומוניזם ואת היותו של גוש השמאל מיושן מחשבתית, אשר גורלו- כישלון.
רוב המאמר עוסק במעט מדברי בגין על חשיבות הברית בין ישראל לצרפת ועל החשיבות של אי כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה.