בימי הנעורים של בית"ר לימדו אותנו שקשה להיות בית"רי ושעם הזמן יהיה קשה עוד יותר. לימדו שבית"רי חייב להתמודד עם כל תנאי ,בחזית ובקרב התשה, בארץ ישראל ובכפר נידח בגלות, עם רעב ובמצוקה. יהיו רגעים בהם נדמה שהכול כנגד וחסר טעם להגיב לכוחות העוינות ובכל זאת יש להמשיך את המאבק באמונה ובגאווה. להתלונן אינה וגם … Continued
בדיוק כאן חייב כל בית"רי לחפש בתוך תוכו את הנתח שלו במתנה הבית"רית המשותפת עבור ראש בית"ר ביום החג שלו ושלנו. כל אחד מאתנו חייב לשאוב מנשמתו הצעירה את המקסימום של שני המרכבים העיקריים והמכריעים של בית"ר: רצון ואמון. בעולם כולו כל אלפי הלוחמים הבית"רים חייבים לתת את תרומתם לרצון הכביר ולאמונה של מחנה טרומפלדור.
מאמר זה שפורסם בשנת 1934 בעתון "המדינה" ביידיש, מוקדש ליום הולדתו ה-56 של ז'בוטינסקי. בגין מאמין כי כשם שהורים וילדים מחליפים מתנות ביום ההולדת, מן הראוי גם לתת מתנה לאב הרוחני ביום הולדתו. והמתנה הראויה לדעתו היא האמונה והרצון של הבית"רים לתת ככל יכולתם למען החזון הבית"רי, שגם אם נראה בלתי אפשרי עכשיו, יתגשם בבוא העת.
(מיידיש: פנינה הורביץ)
חוברת שכתב מנחם בגין ב 1934 בהיותו חבר בבית"ר פולין הפונה להורים של נוער יהודי ומסבירה על עיקרי האמונה והפעילות של תנועת בית"ר. המאמר נכתב ביידיש ותורגם על ידי אירית סיוון.
השתמשתי בהטיה המלמדת על פעולה בלתי מושלמת – ופירושו שהנוער היהודי המהווה ציבור סטודנטים עדיין איננו לאומי. זהו ציון עובדה מוזר למדי ולמראית עין בלתי סביר, בהתחשב בכך שהרשימות הציוניות זוכות במרבית קולות משתתפי ועידות הארגונים האקדמיים הכלליים. בכל הארגונים – עזרה הדדית, בית הסטודנט היהודי – יש רוב גדול ועצום לתומכים בתחייה ובשחרור לאומי. … Continued
