בגין הזכיר את דברי רה"מ בן –גוריון באוגוסט 61 כאשר טען כי הממשלה החדשה לא תקום לפי רצון העם אלא תקום כתוצאה מקנוניה בין מפלגות קטנות שונות. בגין הדגיש כי רה"מ נתן עתה ידו לקנוניה כזו. בגין הדגיש גם כי תפקידה של "חרות" הוא לשרת את העם כאופוזיציה אחראית. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 02/11/1961
בגין הזכיר את דברי רה"מ בן –גוריון באוגוסט 61 כאשר טען כי הממשלה החדשה לא תקום לפי רצון העם אלא תקום כתוצאה מקנוניה בין מפלגות קטנות שונות. בגין הדגיש כי רה"מ נתן עתה ידו לקנוניה כזו. בגין הדגיש גם כי תפקידה של "חרות" הוא לשרת את העם כאופוזיציה אחראית. הנאום המלא מובא גם בעיתון חירות שפורסם ב3.11.1961
במאמר זה תוקף בגין בחריפות את אירוח הגרמנים בבתי ספר ישראלים. בגין מזכיר את עברה של גרמניה ואת תמיכתה הנוכחית בנאצר. בגין יוצא נגד התרפסותה של הממשלה שרוצה לקשוריחסים דיפלומטיים עם גרמניה. בגין יוצא נגד כל ניסיון של התקרבות תרבותית בין ישראל לגרמניה. בגין יוצא גם נגד דברי שר החינוך אבן אשר טען כי יש נטייה לעשות בעניין השואה לקרדום לחפור בו. בגין טוען כי מפלגתו תמשיך להתנגד לכל ניסיון התקרבות מצד ישראל לגרמניה וכי דבריו של שר החינוך על הקרדומות מזכירים אירועים מצמררים מגרמניה על בורות וחופרים.
בנאום לקראת בחירות ברמת גן בגין סוקר את מצע תנועת החרות בענייני חוץ ופנים. בגין מתייחס להסתעפויות פרשת "עסק הביש", ועל חוסר האמון במפא"י בעקבותה. בגין יוצא נגד הטענה כי החזרת הפליטים אינה סכנה למדינה. בגין תוקף את הד"ר גולדמן שטוען כי "מכר את רעיון המדינה היהודית" וטוען שרעיון המדינה היהודית היה מאז ומתמיד ועליו נשפך דם רב. וכי "קונפדרציה" לא יכולה להתקיים מאחר שמסביבנו ישנם רק מדינות ערב שהן אויבות, ובהן לא נוכל להשתלב. בגין קורא להצביע לתנועת החרות, על מנת ליצור אלטרנטיבה לממשלת מפא"י. דיווח על הנאום התפרסם בעתון חרות בתאריך 08/08/1961
במאמר זה בגין דן בביקורו של בן-גוריון בקנדה ובארצות הברית טרם הבחירות. בגין טוען שעתו של הביקור היא בעייתית, וכי נראה שמניעו הוא הבחירות הצפוייות. בעת שיחותיו של בן-גוריון עם הנשיא קנדי, יצא בן-גוריון בהצהרה שהתקבלה הסכמה חלקית בסוגית הפליטים, עובדה אשר הוכחשה על ידי דוברי ארה"ב. בגין טוען כי יש בעיה דיפולומטית עם פרסום הצהרה שכזו שאין עליה הסכמה, וכן עם תוכן ההסכמה שהושגה כביכול, שכן היא סותרת את עמדת הכנסת בענין. בגין טוען שאם זו ה'חלקיות' שבהסכמה, אין בהצהרה אלא התחכמות בלתי חכמה.
