Subjects: חינוך

העיתון מביא מדבריו של בגין בסימפוזיון באולם שרתון ב11/6/64 שדן בנאומו בעיקר בהבדלים שבין לאום דת, אזרחות ומדינה. בגין בדברו על הפרדת דת ממדינה ברחבי העולם טען כי בישראל לא ניתן להפריד בין לאום ודת וכי הוא מתנגד לדעתו של שר הדתות זרח ורהפטייג כי הקומוניזם הוא בן דת יהדות. בגין טען כי הקומוניזם והיהדות הם שני עולמות נפרדים.בגין טען כי אי אפשר לכפות אמונה אך ניתן לעודדה וכי אסור להכריח אותה אך ניתן להשרישה. כמו כן טען בגין כי העידוד היחיד לאמונה אינו הסבל וכי אפשר להאמין באמונה וגם להשרישה בעת חדוה.

נאום בגין בכנסת בו הוא מאשים את הממשלה באחריותה להוצאה לאור של ספר במשרד הבטחון ובו עיוותים ודברי הסתה כנגד תלמידי ז'בוטינסקי, אנשי המחתרות ועולי הגרדום. בגין עוקץ את הממשלה ושואל האם ישראל בר השתתף בערכתו. הנאום מופיע בדברי הכנסת מיום 25/12/1963

נאום בגין בכנסת בו הוא מאשים את הממשלה באחריותה להוצאה לאור של ספר במשרד הבטחון ובו עיוותים ודברי הסתה כנגד תלמידי ז'בוטינסקי, אנשי המחתרות ועולי הגרדום. בגין עוקץ את הממשלה ושואל האם ישראל בר השתתף בערכתו. הנאום מופיע ב'חרות' מיום 27/12/1963 225100

במאמר זה דן בגין ביהודי ברה"מ ובהתנכרות אליהם מצד השלטונות. בסקירתו ההיסטורית טוען בגין, כי האנטישמיות בתקופתו של סטאלין היתה אסורה על-פי חוק, אמנם היא היתה למעשה קיימת אך עצם איסור האנטישמיות לפי הוראתו של סטאלין הטיל אימה.בגין מציין כי משטרו של חרוש'צוב שלמעשה הקל במשטר האימה של סטאלין הגביר את האנטישמיות. בגין קורא לממשלת ישראל לפעול ביתר תקיפות נגד האנטישמיות הסוביטית ולהזכיר את שמה המפורש של ברה"מ כמי שאחראית באמת לגל האנטישמיות. עוד בגין טוען במאמר זה כי יש לפעול לעליית יהודי ברה"מ לארץ וכי זהו למעשה אינטרס משותף של ישראל וברה"מ גם יחד.