נאומו שלבגין בכנסת העוסק בשאלות דת ומדינה, מיהו יהודי, כפייה דתית ונשואים. בגין טוען שעבור העם היהודי אין הבדל בין לאום ודת. בגין טוען שאת השאלה מיהו יהודי יש לפתור לפי ההלכה. בגין טוען שאין בכך כפיה דתית.
יש להפריד בין לאום ודת מצד אחד ובין אזרחות מצד שני. כך נהוג במדינות חפשיות ודמוקרטיות. אבל נכון הדבר שההתפתחויות ההיסטוריות בחלקי העולם השונים נבדלות זו מזו. בחלק מסויים של העולם המושג ׳׳נשיונליטי״ – וכך הוא גם מצלצל בספרדית ובצרפתית — זוהה במשך דורות עם ״סיטיזנשיפ״. מדוע באה התוצאה הלשונית והמהותית הזאת? כי האומה השלטת … Continued
נאום של מנחם בגין בפני מועצת תנועת החרות שהתפרסם בשלושה חלקים בעיתון "היום". בגין דן בו בהרחבה בחוקי המשפט הבינלאומי ביחס להטבעתה של המשחטת 'אילת', וכן לגבי מעמדם של השטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים. בגין מצביע על חשיבותה של ממשלת האחדות שתרמה לנצחון ולעליית המורל הלאומי, גם בקרב יהודי התפוצות. בגין קורא לעליה רבה מכל התפוצות, וטוען שמדובר בפיקוח נפש לאומי, וכן להגברת הילודה, וטוען שיש גם להתאים מדיניות כלכלית שתקלוט את העולים ותעניק קצבאות למשפחות מרובות ילדים. תאריכי הגיליונות שבהם פורסמו המאמרים: 25 ו-27 באוקטובר ו-3 בנובמבר 1967.
העתון מדווח על נעילת ההתייעצות העולמית של מנהיגים ציוניים. בנאומו בגין שם דגש על חשיבות העליה, והציע את הצעתו של הרצל להקים 'חברה יהודית' שתסדר את עניני הרכוש בגולה, כדי שיוכלו לעלות. כמו כן קרא ליישב את השטחים המשוחררים
מאמר של מנחם בגין שהתפרסם בעיתון חרות בעקבות תופעה שהעסיקה את הציבור באותם ימים, והיא העובדה שילדים רבים בישראל למדו בבתי ספר של מיסיונרים נוצריים. חולשתם של משפחות נוצלה על מנת למשוך ילדים לבתי ספר כאלה, ולצד זאת להבטיח להם ולמשפחותיהם סיוע, לפעמים כספי. בעקבות כך התרחשו מספר הפגנות של ארגון בשם "חבר פעילי המחנה התורתי", שאף ביצע מספר פעולות בקרב בתי ספר כאלה על מנת להוציא משם ילדים יהודים
