בשין ובעין

במאמר זה בגין מדבר על התהפוכות שמתרחשות בעולם הקומוניסטי ובמיוחד נוכח ההתנערות משלטונו של סטאלין כאילו היה מרגל בשירות הצארי. עוד מדבר בגין במאמר זה על ההבדל שישנו בין מחתרת משחררת לוחמת נגד שלטון נוכרי לבין קבוצת סתר המנסה להפיל את השלטון במדינה עצמאית ודמוקרטית. בגין מעלה זכרונות מתקופת היותו מפקד האצ"ל וטוען כי הבחורים בארגון היו מאשימים אותו בחוסר מהפכנות. עוד מספר בגין כי הבולשת הבריטית על אף מאמציה לא הצליחה לחדור לאצ"ל. בהתייחסו לש"ב טען בגין כי ארגון זה המתפקד כבולשת פנימית משרת את מפא"י וכי אסור בשום פנים לבית משפט ולתביעה ממלכתית להיות מכשיר בידי הבולשת.

גלות אחרי מות

במאמר זה יוצא בגין נגד אי הוראת הממשלה להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי ארצה כפי שהוא מבקש בצואתו. בגין מציין את אי רצונו שיקבר בארץ כל עוד שולטת הממשלה הנוכרית כאמונה שהיתה בז'בוטינסקי בהקמתה של מדינה עברית. בגין טוען כי הסיבה לאי העלאת העצמות היא שנאה, פחד ורשעות של רה"מ המפחד כי העלאת העצמות תגביר את כוחה הפוליטי של התנועה. בגין טוען עוד כי לא יעזור דבר שכן ז'בוטינסקי ממשיך לחיות בקרב עמו וכי "חרות" ממשיכה את דרכו וכי ביום מן הימים יועלו ארצה עצמותיו.

מעמדו של הש.ב: המחלה: שלטון ממושך

במאמר מתייחס בגין למעמדו של הש.ב. בארץ. הוא טוען כי בן –גוריון הודה כי הש.ב. אומנם קיים ואת חלק מפעולותיו הוא מקדיש לענייני פנים. בגין יוצא נגד שלטונו של בן –גוריון על הש.ב. ובמיוחד על השלטון הממושך של מפא"י במדינה- אפילו אם השלטון הוא הגון, שלטון שכזה סותר את עקרונות הדמוקרטיה ונהפך במשך השנים למושחת ומסתאב. בגין טוען כי בלעדי פעילותם שלו ושל חבריו המדינה לא היתה קמה, ובן גוריון אמנם הכריז והגן על המדינה אך לא כבש אותה. בגין טוען כי לכל חלק בישראל יש חלק בהקמת המדינה החל מאנשי העליה הראשונה. בגין יצא נגד דברי רה"מ בכנסת שחלק מפעילותו של הש.ב מופנית לענייני פנים, ונגד כך שבן גוריון הוא האחראי לכל השירותים החשאיים בארץ. בגין מספר כי גם אצלו ביקרו אנשי הש.ב. ומוחה על מנגנוני ההאזנה ליריבים פוליטיים הנוהג בארגון. בגין מציע להפריד בין המחלקה המיוחדת לפיקוח פנימי לבן שרות המודיעין המופנה כלפי חוץ. בגין הבטיח כי ממשלה חדשה בראשות "חרות" תכניס רפורמות יעילות לש"ב .

הנוער, האמונה, ההגשמה

העיתון מביא את נאומו של בגין ב10/6 בכינוס ה7 של בית"ר העולמית. בגין בנאומו דיבר בין השאר על האמונה שאיפיינה מאז ומתמיד את תנועת בית"ר. בגין טען כי האמונה השלמה מחייבת התחברות נפשית עם א"י שחולקה ופוצלה ומחייבת את העמידה על הצורך לאחדה מחדש. בגין הביע את תקוותו כי א"י השלמה והמאוחדת תתפקד כמדינה לאומית, עברית במהותה, רבת עדות בהרכבה. בגין טען כי אם נרצה אין כל קושי להגשים את חזון א"י השלמה ומבצע סיני הוכיח זאת. בגין טען כי עתה קל יותר שכן המצב במזה"ת מעורער יותר מתמיד ובמיוחד נוכח ביטול ההסכם בין בריטניה לעבר הירדן וחיסול הבסיסים הבריטיים שם. בגין הביע את אמונו כי תחת משטר "חרות" היה מתבצע מבצע שיחרור הארץ כולה. בגין יצא נגד השלטון הנוכחי של מפא"י וטען כי זהו שלטון שאין בו חופש או חרות או צדק או יושר .בגין טען עוד כי ביום בו "חרות" תגיע לשלטון היא תשאף להנהיג את 5 המ"מים של ז'בוטינסקי: מזון, מלבוש, מעון, מרפא ומלמד. בגין טען כי יש צורך עתה במקום ממשלה סוציאליסטית להקים ממשלה לאומית ליבראלית. עוד קרא בגין בנאומו לנוער התפוצות לעלות ארצה, ללמוד עברית ולהקים נקודות התישבות חדשות.

בויכוח על הודעת הממשלה בכנסת- בגין: הממשלה נתנה אפשרות לפרש את הדוקטרינה בניגוד לאינטרסים של ישראל

העיתון מדווח על נאומו של בגין בכנסת ב-3/6, בו קרא לכנסת לדחות את הודעת הממשלה בדבר דוקטרינת אייזנהאור. בגין יצא נגד כך שהממשלה לא הדגישה את הפירוש של הדוקטרינה שמדבר על מניעת הסכנה של התפשטות הקומוניזם במזה"ת ומצד שני הסכימה להמשך מתן הנשק למדינות ערב ובכך סיכנה את בטחונה של המדינה. עוד טען כי הממשלה משיקולים קואליציוניים לא הדגישה בקבלתה את הדוקטרינה את זאת שהקומוניזם מהווה סכנה רבה לישראל, לעולם כולו, לחופש ובמיוחד לישראל. העיתון מציין עוד כי בגין הביע את אמונתו כי יום יבוא והקומוניזם ייעלם מהעולם. בתגובה אמר ח"כ סנה (מק"י) לבגין כי בגין הוא שותף של פטלורה וכי היה אחד שהאמין בהיעלמות הקומוניזם ולכן התאבד במרתף (היטלר), וכן טען כי בגין פאשיסט. בתגובה טען בגין כי סנה כל חייו קפץ ממקום למקום, "לאן עוד יילך סנה ?" בתגובה השיב לו ח"כ כהן (מפא"י): אלייך. על זה אמר בגין :אני נותן לך אותו במתנה… עוד טען בנאומו כי קבלת הממשלה את הסטטוס קוו השורר במזה"ת פרושה קבלת המלחמה וקריעת שטחי המולדת העבריים מא"י. [הנאום מופיע בדברי הכנסת ב-3/6/1957].