אבי המרד העברי

במאמר זה לציון 71 שנה להולדתו של זאב ז'בוטינסקי טווה בגין קווים למשנתו של ז'בוטינסקי. בגין ציין כי תורת המרד העברי הושתתה על שלושה יסודות והם: קריאה לחיסול הגולה, החייאת חזון המדינה העברית, ויצירת רעיון הכוח העברי. ז'בוטינסקי ציווה למרוד בקיום הגלותי, רצה שימירו את שפת הגולה בשפת המולדת. בגין מציין שבלעדי המרד בגולה לא היה קם המרד בציון. עוד מציין בגין כי 18 שנה נלחם ז'בוטינסקי למען רעיון המדינה העברית. ולשם ביסוס כוח צבאי רציני לא לשם הגנה בלבד אלא גם לשם ייזום פעולות צבאיות. בגין מעלה על נס את אישיותו של ז'בוטינסקי שגילמה מורד ללא פשרות העומד יחיד מול הרוב, המעדיף רעב על מחיאות כפיים. בגין הביע את אמונתו כי כאשר יעבור הדור מן הארץ והשנאה תיעלם אז יתפסו ז'בוטינסקי ובניו את מקומם הראוי בהיסטוריה היהודית כמורדים ולוחמים.

מנחם בגין השקפת חיים השקפה לאומית

נאומו של בגין בוועידה של תנועות בית"ר וחרות שהתפרסם בחמישה חלקים בעתון 'חרות'. נאום זה מתאר את היסודות המרכיבים את החזון הלאומי והחזון החברתי של תנועת החרות, והשילוב בניהם. הנושאים המרכזיים בהם דן בגין הם חירות היחיד, אל מול תיקון החברה, עליונות המשפט, ריכוז האומה ושחרור המולדת. בגין טוען כי עקרונות אלה, המושתתים על התורה שלמד מזאב ז'בוטינסקי, תלויים זה בזה, ומשלימים זה את זה. החלקים הבאים של הנאום התפרסמו בעתון 'חרות' בתאריכים: חלק ב' –30/3/51 ע"מ 3 חלק ג' 13/4/51 ע"מ 2 חלק ד' 20/4/51 ע"מ 2 חלק ה 26/4/51 ע"מ 2

בשבתי על הקרקע

דברי הספד אלה נכתבו על ידי זאב ז'בוטינסקי אחרי מות הרצל.

מברק מנחם בגין ליום הרצל: אלמלא הרצל – לא היתה קמה מדינת היהודים

העיתון מדווח על מברקם של מנחם בגין וחיים לנדאו מבואנוס איירס לרגל העלאת עצמותיו של בנימין זאב הרצל ארצה. בגין ולנדאו מעלים על נס את הרצל ואת פועלו. עוד כותבים השניים כי משפחת המורדים והלוחמים מגשימה את צוואתם של הרצל וז'בוטינסקי: ארץ ישראל כולה ליהודים. בגין ולנדאו טוענים כי תלמידי ז'בוטינסקי היו תלמידיו הנאמנים של הרצל שלחמו למען שחרור המולדת