Subjects: הרצל

במאמר זה בגין דן בווינסטון צ'רצ'יל שהלך לעולמו באותו שבוע. בגין סוקר את מדיניותו של צ'רציל כלפי ישראל. בגין מזכיר את הספר הלבן (1921) של צ'רצ'יל אשר קרע את עבר הירדן המזרחי מארץ ישראל השלמה. בגין מזכיר כי במשך השנים השמיע צ'רצ'יל דברי ידידות כלפי ישראל אך לא הצליח למנוע את מעשי האיבה של הערבים. בגין מזכיר כי במלחמת העולם השנייה היווה צ'רצ'יל יריב מר לאצ"ל לאחר שרדף ותבע להשמיד אותו. בגין טוען עוד כי גם כשעבר צ'רציל לאופוזיציה ב-1945 היה יריב זועם לאצ"ל שכן הפרסטיז'ה הבריטית שהתמוססה על ידי האצ"ל היתה חשובה לצ'רציל מאוד. מצד שני טוען בגין כי צ'רצ'יל אומנם היה יריב אך הוא נקט ביריבות מסייעת כאשר ניצל את בעיית ארץ ישראל להוכיח כי ממשלת אטלי איננה ראויה לשלוט ותבע בנאומיו בפרלמנט כי בריטניה תפנה את ארץ ישראל ועודד את כינוס עצרת האו"ם במאי 1947. בגין חולק לצ'רצ'יל כבוד וטוען כי למרות שצ'רצ'יל עשה דברים שונים שבחלקם הצליח ובחלקם נכשל הוא ייזכר לעולמים כאחד ממתנגדי הנאציזם הגרמני והיה לאחד ממצילי האנושות.

בנאום לקראת בחירות ברמת גן בגין סוקר את מצע תנועת החרות בענייני חוץ ופנים. בגין מתייחס להסתעפויות פרשת "עסק הביש", ועל חוסר האמון במפא"י בעקבותה. בגין יוצא נגד הטענה כי החזרת הפליטים אינה סכנה למדינה. בגין תוקף את הד"ר גולדמן שטוען כי "מכר את רעיון המדינה היהודית" וטוען שרעיון המדינה היהודית היה מאז ומתמיד ועליו נשפך דם רב. וכי "קונפדרציה" לא יכולה להתקיים מאחר שמסביבנו ישנם רק מדינות ערב שהן אויבות, ובהן לא נוכל להשתלב. בגין קורא להצביע לתנועת החרות, על מנת ליצור אלטרנטיבה לממשלת מפא"י. דיווח על הנאום התפרסם בעתון חרות בתאריך 08/08/1961