הגורם הראשי
בכרוז זה בגין טוען ששיקול הבריטים להעלאת מאה אלף יהודים לארץ לא נובע עקב שיפור יחסם אל היהודים כפי שטוענת הנהגה.אלא נובעת מהרצון להפסקת הפעולות של תנועת המרי.כרוז זה התפרסם בסביבות חודש מאי 1946.
Subjects: הרצל
הסקת מסקנות
בכרוז זה מבקר בגין את חיים ויצמן אשר החליט לגנות את רק ההתקפה על מסילות הברזל ע"י תנועת המרי. בעוד שעל הצהרת בווין אשר ממשיכה את קו מדיניות הדיכוי בארץ לא הגיב כלל. תאריך פרסומו של כרוז זה הינו משוער. תאריך פרסומו המדויק של הכרוז אינו ידוע.
לא לשוא עמל
בכרוז זה מציג בגין את זבוטינסקי כמורה של כל מנהיגי המחתרות ומציג את גישתו.כמו שטען זבוטינסקי לפניו בגין טוען שהדרך היחידה להשתחרר מהמנדט הבריטי ולהקים מדינה היא להתמרד כנגדו באמצעות הכוח ולא באמצעות מהלכים מדיניים מול בריטניה אשר מהווה מכשול לציונות.
הכותל המערבי סמל ההתקוממות הלאומית
בגין טוען שכשם שהנאצים לא מיד פעלו להשמדה פיזית של היהדות אלא פעלו בשלבים וראשית פגעו בגאווה האישית הלאומית, כך גם הפעולה נגד הציונות שהחלה מהצהרת בלפור בהדרגה במשך 22 שנה עד הספר הלבן. אחד השלבים היה הכותל המערבי, אליו נשלחו מדי שנה שוטרים בריטים להפריע את התפילה. בגין מציין שבשנת תש"ד האצ"ל דאג להעמיד את השליטים בפני עובדה ולמנוע את התקרבותם של שוטרים לכותל ביום הכיפורים
הרצל וז'בוטינסקי
בגין מספר על שני האישים שהשפיעו עליו – הרצל, ותלמידו ז'בוטינסקי. בגין טוען ששניהם, שימי השנה לפתירתם חלים בתמוז, חזו את החורבן, בזמן שסביבתם לא קיבלה את חזונם וחשבו שהם מרעים את המצב. בגין עומד על ההבדל בין שניהם, וטוען שהרצל הגה את הרעיון, וז'בוטינסקי, הנהיג את המלחמה בשם הרעיון, וחינך את הדור שילחם למען הגשמת הרעיון.
