במאמר זה בגין תוהה האם ארה"ב היא באמת מנהיגת העולם החופשי ? וזאת לנוכח משלוחי הנשק של ארה"ב לעיראק שהיא מדינה טוטליטארית כאשר לגוואטמלה לא נמכר נשק. בגין מסכים שאכן ארה"ב היא מרכז טבעי לעולם לא קומוניסטי אך הוא תוהה האם ארה"ב מספיק נבונה לשלוט בעמים החופשיים. במאמר זה בגין גם קובע כי חובה על ישראל לתת מקלט מדיני למר גראנדוס אם יבקש משום שהוא ידיד נאמן.
העיתון מביא את דברי בגין בבית ציוני אמריקה ב19/4 עם פתיחת הועידה הארצית ה3 של "חרות". בגין תוקף בחריפות את מדיניות הקואליצית מפא"י-הציונים הכלליים בצחומי מדיניות הפנים, שלטון החוק, הכלכלה ומדיניות החוץ ומתאר רעיונות של חרות לגבי אותם הנושאים.
נאומו של בגין בדרום אפריקה, בו הוא מפרט עיקרי משנתו המדינית. חלק הראשון מוקדש לנושאי דמוקרטיה, שלטון החוק וחוקה, חלק השני – לעיקרונות מדיניות הכלכלית, חלק השלישי דן בבעיות המבניות של המשק הישראלי ובדרך הדמוקרטית להגיע לשטון וחלק הרביעי – במדיניות החוץ.
במאמרו בגין מבקר את מדיניות החוץ של הממשלה בכלל מהלכים מול ארה"ב בפרט.
בהתייחסו למלחמת קוריאה שנסתיימה טוען בגין כי הלקח החשוב ממלחמה זו שזאת לא הפנימו אנשי מפא"י הוא כי כל שטח של אדמה חשוב במלחמה וזאת על אף כל ההתפתחויות הטכנולוגית המודרנית. עוד טוען בגין כי בכל מלחמה יש צורך בחיל רגלים . וכי היסודות הראשוניים במערכות מלחמה לא ישתנו .עוד מתייחס במאמר זה בגין למותו של הסנאטור טאפט מארה"ב שאותו מגדיר בגין כסנטור ענק וידיד ישראל
