קרתנות ממשלתית

במאמר זה דן בגין על הטוטליטאריות שמאפיינת את פעולות הממשלה אשר מתבטאת בין השאר בכך שהממשלה מקבלת אורחים שפוגשים בשדה התעופה את נציג הממשלה ונציג מפא"י מבלי שנציג האופוזיציה יחכה להם גם. בגין מזכיר לאנשי מפא"י כי חלקם טענו כי אין צורך בישראל לאופוזיציה.

ממשלה ובית נבחרים

במאמר זה דן בגין בשיטה הדמוקרטית. בגין טוען כי מהתבוננותו במשטרים שונים בעולם הוא למד כי לא תיתכן קיום דמוקרטיה בלי בחירות לפרלמנט אך מצד שני גם בחירות שמתקיימות לא מבטיחות שהמשטר אכן דמוקרטי. בגין טוען שמדינות קומוניסטיות שונות (וארצות נוספות כגון מצרים) למרות שמתקימות שם בחירות אין הם מקיימות משטר דמוקרטי. בגין טוען עוד כי המבחן האמיתי לדמוקרטיה היא בהפעלת הכוחות בין קואליציה ואופיזיציה בין בית נבחרים לבין ממשלה. כאשר יש ניגוד משמעותי בלבד בין האופוזיציה לקואליציה הדבר מוביל בסופו של דבר להרס הדמוקרטיה אך כאשר יש גם שיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה זה מבטיח קיום דמוקרטיה. בגין במאמרו סוקר גם את עקרונות בית הנבחרים באנגליה וארה"ב ואת הפרדת הרשויות. בגין מציין במאמרו לשבח את הפרדת הרשויות בישראל.

ממשל צבאי, בטחון האומה, ראיית הנולד

בגין מתמודד עם הטענות כי הסרת הממשל הצבאי יפגע בבטחון. בין השאר מציין בגין, את חימושם של כאלף מהאזרחים החיים תחת הממשל הצבאי בנשק חם, ואת אישור חזרתם של כארבעים אלף איש לתחומי הממשל הצבאי. בגין מאשים את הממשלה כי היא משתמשת לצרכיה ולא לצרכי בטחון האומה בממשל הצבאי ולשם כך מביא מספר דוגמאות, אחת מהן שהמושל הצבאי לא עשה כדברי ראש ועדת הבחירות מר זוסמן להודיע לאזרחים תחת הממשל על זכותם להצביע, והשניה חסימת דרכם של שליחים ממשרד הפנים אל אזורים בממשל הצבאי. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 20.2.1962

הישיבה התשעים ושש של הכנסת החמישית – חוק לביטול תקנות ההגנה (שעת חירום), תשכ"ב – 1961

בגין מתמודד עם הטענות כי הסרת הממשל הצבאי יפגע בבטחון. בין השאר מציין בגין, את חימושם של כאלף מהאזרחים החיים תחת הממשל הצבאי בנשק חם, ואת אישור חזרתם של כארבעים אלף איש לתחומי הממשל הצבאי. בגין מאשים את הממשלה כי היא משתמשת לצרכיה ולא לצרכי בטחון האומה בממשל הצבאי ולשם כך מביא מספר דוגמאות, האחת בהן, שהמושל הצבאי לא עשה כדברי ראש ועדת הבחירות מר זוסמן להודיע לאזרחים תחת הממשל על זכותם להצביע והשניה, חסימת דרכם של שליחים ממשרד הפנים אל אזורים בממשל הצבאי. הנאום המלא מובא גם בעיתון חירות שפורסם ב- 23.2.1962

מהו שיא הציניות

במאמר זה מסביר בגין את תמכיתה של חרות במר נבנצל למשרת מבקר המדינה והתנגדותה למועמדה של מפא"י מר שרף. בגין מסביר כי אסור שמבקר המדינה יהיה חלק מהשלטון ועליו להיות אוביקטיבי כך שיוכל למלא את תפקידו נאמנה. בגין מברך את ד"ר נבצאל שנבחר לתפקיד ומצפה ממנו שינהג באופן אובייקטיבי למרות שהוא איננו מאוהדיה של "חרות". בגין תמה על עמדתה של מפא"י שיצאה נגד "חרות" שהתנגדה למינויו של שרף. בגין מצביע על הצביעות של מפא"י שטענה ש"חרות" בהתנגדותה נוקטת בפוליטיזציה, בגין הצביע על כך כי מפא"י לאורך השנים מונעת ורודפת את מאנשי "חרות" לקבל תפקידים שונים.