חוטים נקרעים

במאמר זה בגין מכנה את ממשלת אשכול 'הממשלה הסוציאליסטית ביותר'. בגין עובר על המפלגות השונות ומנתח את תפקידן במצב זה. בגין טוען כי מדיניות הממשלה גורמת לשביתות מרובות ודרישה לפרנסה מינימלית בציבור, כל זאת למרות סכומים גדולים שקיבלה המדינה ב-18 שנותיה. כמו כן, מדבר בגין על הפגיעה בפרסטג'ה בכך שכלפי ארצות הברית מציגה הממשלה את המדינה כמדינה מתפתחת (כלומר לא מפותחת) ועם זאת מעבירה כספים למדינות אפריקאיות. בגין מציין גם את תופעת הירידה מהארץ, וההפסקה בעלייה כתוצאה של המדיניות הכלכלית של הממשלה.

אומץ לב ואצילות נפש

במאמר זה, בגין מספיד את איבאן גרינברג שהיה עורכו של הג'ואיש קרוניקל, הבריטי, בשנות הארבעים. עיתון זה, שנערך קודם לכן גם ע"י אביו של גרינברג, היה ידוע ומוערך מאוד בתחילת המאה העשרים. בגין משווה את איבאן גרינברג לגיבור המחזה 'אויב העם' של איבסן, בו הגיבור רצה להציל את העיירה אך זכה לגינוי ולנידוי. גרינברג סירב לגנות את מעשי המורדים למען שחרור ארץ ישראל, ומתוך שלא אושר לו, על ידי בעלי העתון, להתבטא בנושא התפטר מן המערכת. בגין משבח את גרינברג על מעשיו, ואף מספר על פגישה עמו.

הממשלה הגרועה ביותר בישראל

בגין תוהה על הרכבה של הממשלה החדשה ששליש ממנה הם שרים שאינם חברי כנסת. ושמצב זה התאפשר מתוך עקיפת החוק. כמו כן הוא תוהה על הצטרפותם לממשלה של מפלגות שטענו שבלי שינויי חוק מסיימים הם לא יצטרפו, ובכל זאת הצטרפו אליה. בגין מבקר את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה שמוציאה יותר ממה שהיא יכולה, ומשנה את המדיניות שלה לפני ואחרי הבחירות. בגין טוען שהתנהלות כזו גורמת דמורליזציה בעם. בגין מתריע בפני הסכנה הגדולה שבחימוש מדינות במזרח ובמערב, וטוען שחייבים לפעול על מנת לתקן את המצב, כולל איום גרעיני מצד גרמניה איתה הממשלה בונה יחסי ידידות, למרות שזה העם שנושא באחריות לרצח העם בתקופתנו ובאם ינתן לו נשק כזה, עלול לקום האדם שישתמש בו, היטלר חדש. לאור סכנה זו, טוען בגין, כי יש לדרוש מברית המועצות לאפשר לכל היהודים לעלות לארץ. מתוך כך שהם הכירו בקיומה של המדינה הם מכירים בזכות של העם היהודי על ישראל ולכן גם את הזכות לעלות. בגין מונה מספר חוקים אותם הוא יציע לאחר השבעת הממשלה.

הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת השישית – יום רביעי כ׳ טבת תשכ״ו (12 ינואר 1966) – הרכב הממשלה החדשה ותכניתה – דיון

נאומו של בגין בכנסת אחרי הרכבת הממשלה של לוי אשכול. בגין מגנה את הממשלה החדשה על כך, שחלק ניכר משריה אינם חברי הכנסת. בגין מאשים את ההנהגת הקואליציה בהתנהגות לא-מוסרית שגורמת ל-"דמורליזציה" במדינה. בגין מתריע על בעית חימוש מדינות ערב ודורש ממשלה לפעול בנושא. בגין מתריע בפני חימוש גרמניה בנשק להשמדה המונית. בגין מתאר תכנית חקיקה של גח"ל בכנסת החדשה בנושאי הפנים.

מבעד לשתי תמונות

במאמר זה מתייחס בגין לתוצאות הבחירות לכנסת השישית בהם קיבלה גח"ל 26 מנדטים. בגין טוען כי המערך ניצח משום שלו עמד מנגנון אדיר (אותו מנגנון של ניצול ותלות שעמד למפא"י ב-1959 ושבועון "אחדות העבודה" למרחב יצא נגדה). בגין יוצא גם נגד עיתון מעריב שלאורך כל הדרך תמך במערך. בגין טוען עוד כי אין זה נכון שגח"ל נכשלה שכן היא קיבלה 260,000 קולות של אזרחים שמהווים 22% מאוכלוסית ישראל ו25% מאוכלוסית היהודים. בגין טען אומנם כי התוצאות הם פחות ממה שציפו אך התוצאות מהוות אמון מול שלטון מפא"י הממושך בגין יצא גם נגד ההשמצות האישיות עליו ויצא נגד השמועות שהפיצה המערך כי בהיוודע התוצאות נתקף בגין בהיסטריה, בגין טוען כי אין זה נכון וכי התמונות שהופצו מטעות. עוד יצא בגין נגד ספיר על סגנונו ודבריו הנמוכים כלפי יריביו.