מינימום ומקסימום

במאמר זה דן בגין על הבעיה שיצרה החלטת הממשלה בדבר הפיחות בלירה במיוחד ללוקחי המשכנתאות. בגין יוצא נגד תירוציהם של שר האוצר ושר המסחר והתעשיה לנוכח הפיחות. בגין טוען עוד כי משטר מפא"י המושחת אחראי לכך שחלק מהאנשים בישראל חיים מתחת לקו העוני וחלקם חיים מעל למכסימום. בגין מצביע עוד על השחיתות הרבה שבה נוהגת מפא"י הנותנת הטבות לחבריה. בגין מציין במיוחד את הביזבוז הרב שמתבטא בתחזוקת ביתו של בן גוריון בשדה בוקר ושיפוץ דירת השרד בירושלים.

בעקבות דברי בן –גוריון בכנסת על הפרשה שגרמה בכיה לדורות :מ .בגין תבע לאסור איזכור דעות מישיבות סגורות של ממשלה

העיתון מדווח על דברי בגין בכנסת ב-7/3. בהגישו הצעה לסדר היום בו קרא בגין בעקבות פרשת "בכיה לדורות" לאסור בחוק איזכור פרשות סתומות מדיוני ממשלה בישיבות פתוחות של מליאת הכנסת בגין הדגיש כי בכל מקרה אין להאשים צד אחד משום שלפי החוק כל חברי הממשלה אחראים לפעולות הממשלה והחלטותיה והם נושאים באחריות המשותפת לפני הכנסת

הישיבה המאה ושמונה של הכנסת החמישית-הצעות לסדר היום-איזכור פרשיות סתומות מדיוני הממשלה

בגין מביא לדיון בכנסת הצעה לדיון בהצעת חוק, על איסור איזכור דברים של שר בישיבת ממשלה מעל במת הכנסת בעקבות דבריו של בן גוריון על פנחס רוזן, ועל מעורבותו בהחלטה של הממשלה הזמנית בסוגיה מדינית-בטחונית, שהביאה, לדעתו של בן גוריון, ל"בכיה לדורות". בגין הדגיש כי בכל מקרה אין להאשים צד אחד משום שלפי החוק כל חברי הממשלה אחראים לפעולות הממשלה והחלטותיה והם נושאים באחריות המשותפת לפני הכנסת. ההצעה נדחית על ידי הקואליציה. בן גוריון מגיב ואומר שאין אחריות משותפת על החלטות הממשלה הזמנית.

נמוך מן החגורה

במאמר זה בגין יוצא נגד דברי בן –גוריון שטען כי רוזן (מהליברלים, לשעבר הפרוגרסיבים) טעה בכל הויכוחים המדיניים בישיבות הממשלה וכי מעשיו גרמו בכיה לדורות. בגין טוען כי אחריותו של בן –גוריון לא פחותה מאחריות של רוזן שכן הממשלה נושאת בעקרון האחריות המשותפת. בגין טוען עוד כי הוא יודע במה מדובר אך לא יפרסם בשל עיקרון הסודיות, עוד טוען בגין כי רה"מ עשה עוול לרוזן שלא יכול להגיב על דברי רה"מ בשל עיקרון הסודיות. בגין יוצא במאמר זה גם נגד דברי רה"מ שתקף את מפ"ם על כך שהיתה נגד הקמת המדינה, בגין מזכיר לרה"מ כי גם הוא היה נגד הקמת המדינה.

נאום התשובה למר בן גוריון מתי עוד ראית את הנולד?

בגין משיב לטענותיו של בן גוריון כי הדורשים ביטול הממשל הצבאי אינם רואים את הנולד ומפקירים את בטחון ישראל. בגין מזכיר ארועים הסטוריים בהם בן גוריון הינו מופת לראיית הנולד, ומציין את חבריו לממשלה של בן גוריון שבתקופות אחרות (בעיקר לפני בחירות) דרשו בעצמן ביטול הממשל הצבאי.