Subjects: דוד בן-גוריון

סיעת תכלת לבן בהסתדרות הכללית (נאום הסיכום בויכוח בועידה הארצית השביעית של תנועת החרות – 22.1.63)

By

הוועידה מטילה על המרכז לנקוט בצעדים הדרושים למען תוקם סיעת עובדים בתוך הסתדרות העובדים הכללית מקרב חבריה שהם חברי תנועת החרות. הנאום מתייחס לפולמוס החריף שהסעיר את הועידה, הנאום מלא בהתייחסויות אישיות לדרך הויכוח ותוכנו ורצוף בשנינות ודוגמאות ומשלים היסטוריים, הן בהקשר של התנועה, ראש בית"ר ואף תיאור ויכוחו עם בגין בועידה ב 38, והן בהקשרים רחבים יותר (התייחסות לכינוי ליהודי כ'עמלק', קרבות נפוליאון). בגין מנתח את הסיבות להצטרפות להסתדרות העובדים הכללית, מקשר את המהלך למשא ומתן עם המפלגה הליבראלית, ועומד על החשיבות של שבירת הרוב המוחלט של מפא"י בהסתדרות). כמו כן, בגין מתייחס לחיוב שחילוקי הדעות החריפים בוועידה ובחשיבות של הדברים לתנועה דמוקרטית ולאוטונומיה של ההסתדרות הלאומית כמנגנון עצמאי.

משאל עם ומשאלות לב

By

במאמר מציין בגין את תמיהתו על תמיכתו הפתאומית של בן גוריון בחוק משאל העם לאור תגובתו ותגובת ממשלתו להצעות החוק בעבר של סיעת חרות בנושא. כמון כן דן בגין בסוגיית הממשל הצבאי במאמר מעלה בגין מספר עימותים שהיו לו עם מפא"י ומנהיגה בכנסת. בתחילת המאמר מציין בגין כי בן גוריון רמז כי הכינוי של בגין אליו, ראש מפא"י, אינו לרוחו. בגין שאל אם זה מעליב אותו? בגין מציין כי אם ראש מפא"י יאמר שזה מעליבו הוא יפסיק עם הכינוי. בנוסף מזכיר בגין דיון בכנסת בו בן גוריון הטיח בו כי הוא לא לחם, ובגין ענה שכשהוא נלחם לשחרור עמו, בן גוריון היה עסוק בהסגרת לוחמים לאוייב. בסערה שקמה בכנסת כינה מר אהוד אבריאל את בגין 'בוגד'.

מ. בגין בכנסת: פרשת הריגול של בר – חקירה תהא!

By

נאום בכנסת במהלכו בגין דורש חקירה על פרשת הריגול של ישראל, בגין תוהה כיצד הגיע מסמך סודי לידיו של ישראל בר מוועדת השבעה לאחר שהוזהר על ידי שרותי הבטחון לא להפגש עם גורמים זרים, האם המסמך נמסר לו על ידי ממוניו? האם הם לא הוזהרו בקשריו עם אותם גורמים? בגין מבקש לחקור האם הכשלון הוא של שרותי הבטחון או ממוניו של ישראל בר (קרי, דוד בן גוריון). בדרך אגב מציין בגין את ההבדל ביחס אל אהרון כהן וישראל בר, בעוד הראשון נכלא בעוון ריגול בשל מגעים עם סוכן זר, האחרון הוזהר. הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מיום 05/12/1962

קצף מדאיג

By

"במאמר זה בגין מבקר את דוד בן גוריון, בעיקר במדיניות היחס שמפגין כלפי הגרמנים בעניין ייצור נשק ע""י גרמנים במצרים. בעוד שאזרחי ישראל מביעים דעתם כי עניין שיתוף הפעולה בין מומחים בגרמניה לבין מצרים נובעת מטעמים אנטישמיים, אשר רצונם הוא לעזור לממשלת נאצר להשמיד את ישראל. בן גוריון נזעם מכך וטוען כי דעות אלו הינן גזעניות ביותר מכיוון שמאמין כי ממשלת של גרמניה כיום אינה הממשלה ""הנאצית"" של פעם. ולכן אין לומר דברים כאלו. אי לכך, לפי דברי בגין, טענת בן גוריון מתפרשת בכך שגרמניה קיבלה פטור מוסרי מישראל ויכולה להמשיך לעזור לנאצר במלאכתו להשמיד את ישראל. בסוף המאמר בגין פונה לחברי מפא""י הנוספים שבטוח כי גם להם כואבים ומצרים דברי יו""ר מפלגתם, ומציע להם שייעצו לבן גוריון שיפסיק וינוח ממלאכתו – דבר אשר ייטיב עם האומה והמדינה כולה. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו. "

חוות הדעת הכמו-משפטית

By

מאמר של בגין בעקבות הצעה לתיקון חוק דיני עונשין שהעלה בכנסת (על הכתבה בחרות בנוגע לדיון בכנסת ראה ה-20/11/1962 עמ' 1) בעקבות משפט הריגול של אהרון כהן ממפ"ם, בתחילת הדיון הקריא בן גוריון מעל במת הכנסת דברים בשם היועץ המשפטי, גדעון האוזנר, בגין מתייחס הן לתגובתו לדברים של האוזנר למרות שזה לא יכל להגיב כי אינו חבר כנסת והן לתוכנם. כדאי לציין כי בגין עוקץ את סגנון ניסוח הדברים שמזכיר מעט את אופי דיבור של ראש הממשלה ולא של האוזנר, אך בבסיס טענתו האמירה כי הקראת דבריו של האוזנר על ידי ראש הממשלה מעל במת הכנסת תואמה מראש בין השניים.