מדיניות, בטחון, משק לאומי (נאום בכנסת בדיון על סקירת ראש הממשלה 21.10.1963)

העיתון מדווח על דברי בגין בעת דיון בכנסת ב- 21/10, בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בדברי הכנסת מיום 21/10/1963

הישיבה המאתים ושמונים ושלוש של הכנסת החמישית יום שני, ג חשון תשכ"ד 21 אוקטובר 1963

בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בחרות מיום 25/10/1963 225046

ארצי שלי והצדק שלה

במאמר זה מתייחס בגין לכמה נושאים; בגין משבח את הופעתו של קנדי בעצרת האו"ם האחרונה, בה הודה בטעויות שנעשו בארצו וטוען, כי זהו פטריוטיזם אמיתי, הודאה בטעויות. בהתייחסו לפרשת המדענים הגרמניים מציין בגין, כי שר החקלאות דיין מודה עתה, כי אי חקיקת חוק נגד פעולתם הינה דבר חמור. בגין טוען כי אין זה מספיק וכי יש לנקוט בסנקציות מעשיות נגד גרמניה. בהתייחסו לרשימות בן-גוריון בהן הוא מנסה להסביר מהי תורת ז'בוטינסקי טוען בגין, כי בן-גוריון טען בכתביו, כי הירצחו של חיים ארלוזורוב הוא תעלומה בת 30 שנה. בגין תמה על דבריו אלה של בן-גוריון וטוען, כי אם אומנם זו תעלומה אזי יש צורך להקים ועדת חקירה בנושא.

לעג הדימוקרטיה החד-מפלגתית

במאמר זה דן בגין במשטרים חד-מפלגתיים, טוטליטארים. בגין טוען, כי משטרים אלה פועלים בניגוד לדמוקרטיה וכי משטר חד-מפלגתי הוא מסוכן. בגין מגיע למסקנה, כי דמוקרטיה קיימת בחלק קטן של העולם בלבד. בדברו על המשטר בישראל מצביע בגין על הסכנה שיש בסיסמת הבחירות האזוריות שעלולה להוביל למשטר חד-מפלגתי. בגין מדגיש כי "חרות" תפעל נגד ניסיון להשליט משטר כזה.

אשר שופט יחטא

במאמר זה יוצא בגין נגד דברי השופט כהן שופט בית המשפט העליון אשר השווה יהודים ויהדות לנאצים ולגזענות .השופט כהן השווה בין הפסילה של יהדותו של אדם בשאלת מיהו יהודי(גיור כהלכה) לאידיאולוגיה הגזענית של הנאצים. בגין מביע את תמיהתו לדברים אלה של השופט שאותו הוא מכבד ומעריך. בגין טוען כי היהדות פוסלת גזענות ומצווה לא לשנוא אלה לאהוב את הג. בגין מביע את תמיכתו באיסור נישואי תערובת משום שזה מונע התבוללות בקרב העם. בגין טוען עוד כי לדרוש גיור כהלכה זוהי לא גזענות כפי שטוען כהן.בגין קורא לשופט כהן לחזור בו מדבריו ומדגיש כי לא השופט כהן היה הראשון שהשתמש בביטויים המשווים יהדות לנאציזם וכי בן –גוריון קדם לו.