אחד לגוי אחד לעברי?

העיתון מדווח על עצרת זיכרון לז'בוטינסקי במלאות 14 שנה לפטירתו בי"ם ב29/7 בנוכחות כ2,500 איש .בגין העלה את זכרו של ז'בוטינסקי איש החזון והאהבה לעם .איש האמונה אשר מרד במציאות האפלה והראה לעמו את הדרך לגאולה בהפכו את יהודי הגולה לעם גאה ובעל כבוד.כאשר לנגד עיניו עומדת המטרה של מדינה עברית וחידוש הכוח העברי .בגין הביע את אמונתו כי יבוא יום וארץ ישראל כולה תשוחרר.

עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת נאומו המלא של יור תנועת החרות מר מנחם בגין בפתיחת הועידה הארצית השלישית של תנועת החרות.

העיתון מביא את דברי בגין בבית ציוני אמריקה ב19/4 עם פתיחת הועידה הארצית ה3 של "חרות". בגין תוקף בחריפות את מדיניות הקואליצית מפא"י-הציונים הכלליים בצחומי מדיניות הפנים, שלטון החוק, הכלכלה ומדיניות החוץ ומתאר רעיונות של חרות לגבי אותם הנושאים.

ליום העצמאות

במאמר זה לכבוד יום העצמאות הרביעי של מדינת ישראל מציין בגין את החשיבות הרבה של סילוק השלטון הבריטי על ידי האצ"ל כתנאי הכרחי להשגת העצמאות. בגין מציין את הייחוד של תקופת המרד שבו יהודי חדל לפחד משלטון כובש ואת הייחוד של מלחמת העצמאות שבו העם היהודי נלחם למען עצמאותו. בגין מציין את התפקידים הנוספים שיש למדינה לאחר השגת עצמאותה: שחרור המולדת כולה והעלאת יהודי הגולה ארצה.

אבי המרד העברי

במאמר זה לציון 71 שנה להולדתו של זאב ז'בוטינסקי טווה בגין קווים למשנתו של ז'בוטינסקי. בגין ציין כי תורת המרד העברי הושתתה על שלושה יסודות והם: קריאה לחיסול הגולה, החייאת חזון המדינה העברית, ויצירת רעיון הכוח העברי. ז'בוטינסקי ציווה למרוד בקיום הגלותי, רצה שימירו את שפת הגולה בשפת המולדת. בגין מציין שבלעדי המרד בגולה לא היה קם המרד בציון. עוד מציין בגין כי 18 שנה נלחם ז'בוטינסקי למען רעיון המדינה העברית. ולשם ביסוס כוח צבאי רציני לא לשם הגנה בלבד אלא גם לשם ייזום פעולות צבאיות. בגין מעלה על נס את אישיותו של ז'בוטינסקי שגילמה מורד ללא פשרות העומד יחיד מול הרוב, המעדיף רעב על מחיאות כפיים. בגין הביע את אמונתו כי כאשר יעבור הדור מן הארץ והשנאה תיעלם אז יתפסו ז'בוטינסקי ובניו את מקומם הראוי בהיסטוריה היהודית כמורדים ולוחמים.

מנחם בגין השקפת חיים השקפה לאומית

נאומו של בגין בוועידה של תנועות בית"ר וחרות שהתפרסם בחמישה חלקים בעתון 'חרות'. נאום זה מתאר את היסודות המרכיבים את החזון הלאומי והחזון החברתי של תנועת החרות, והשילוב בניהם. הנושאים המרכזיים בהם דן בגין הם חירות היחיד, אל מול תיקון החברה, עליונות המשפט, ריכוז האומה ושחרור המולדת. בגין טוען כי עקרונות אלה, המושתתים על התורה שלמד מזאב ז'בוטינסקי, תלויים זה בזה, ומשלימים זה את זה. החלקים הבאים של הנאום התפרסמו בעתון 'חרות' בתאריכים: חלק ב' –30/3/51 ע"מ 3 חלק ג' 13/4/51 ע"מ 2 חלק ד' 20/4/51 ע"מ 2 חלק ה 26/4/51 ע"מ 2