בכרוז זה פונה האצ"ל לאו"ם אשר התכנס בניו יורק לצורך דיון בבעיית ארץ ישראל. הארגון הצבאי מעלה בפניהם מספר עובדות שמטרתם להוכיח את צדקת בקשתם לשחרור וגאולת הארץ משיעבוד הבריטים. הם מקווים שעובדות אלה יגרמו לאו"ם לראות את בעייתם כמלחמה בין הבריטים לבין היהודים, אשר הפתרון הנכון ביותר הוא להוציא את הבריטים מהארץ ולתת ליהודים את חירותם באדמת הארץ. התאריך הוא תאריך משוער לקראת דיון מיוחד באו"ם על עתידו של המנדט הבריטי בישראל.
בכרוז זה מפקד האצ"ל טוען כי אין להתעלם מיחסי האיבה בין ברית המועצות לבין ארצות הברית ,אשר מהווים סכנה גדולה להתפתחות מלחמת אחים בין יהדות בריה"מ לבין יהדות ארצות הברית, אך מבהיר כי המחתרת כן תתמוך באחד הגושים במקרה שאחת המעצמות תעזור למחתרת במאבק כנגד השלטון הבריטי. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
בכרוז זה טוען בגין כי השלטון הבריטי ביטל את המצב הצבאי בעקבות פעולות המחתרת ומחשש כי אחת המדינות החברות באו"ם תדרוש דיון על כל כך במועצת הבטחון. אמנם הבריטים כשלו במזימתם אך אין זו עת לחגוג את הנצחון כי עדיין המולדת לא שוחררה.
כרוז זה הופץ על ידי האצ"ל ב-4 במרץ 1947 בעיצומו של "המצב הצבאי" שהטילו הבריטים בארץ ישראל. הכרוז מהווה מסמך לוחמני הקורא לאחדות האומה מול שלטון הדיכוי הבריטי וניסיונות ההשהיה המדיניים של שר החוץ ארנסט בווין. הכרוז נכתב והופץ בתנאי מחתרת קשים, כשהוא מודפס בסטנסיל בשל המצור שמנע גישה לבתי הדפוס, והוא מבטא את נחישות המחתרת להמשיך ולהכות בבריטים גם בתוך אזורי הביטחון המבוצרים. המסמך מציג את "המצב הצבאי" כהוכחה לחולשת השלטון הבריטי הנאלץ להישען על כידונים בלבד, ומדגיש כי המאבק המזוין אינו רק אמצעי לשחרור, אלא כלי שנועד לסכל את תוכניתם של הבריטים להשאיר את חוקי הספר הלבן בתוקף ולכלוא את העם ב"גטו"; בכך הוא משלים את התמונה ההיסטורית לפיה הלחץ הצבאי המתואר בכרוז הוא שהוביל בסופו של דבר להקדמת הדיון בשאלת ארץ ישראל באו"ם בניגוד לרצונה של בריטניה
בהמשך לחוברת "צבא השחרור העברי" אשר מציין את שאיפות האצ"ל נכתבה חוברת הדרכה אשר בה מדגיש המפקד איך ניתן לממש את המטרות של המחתרת. בגין מציין כי היישוב נכשל במימוש מטרות אלו באמצעות שיטותיו (פנייה לגורמים מדיניים ויישוב הארץ) ומכישלונות אלו הסיק האצ"ל כי המלחמה נגד השלטון הבריטי היא הדרך היחידה להגשמת רעיונות אלו. בשביל לממש את שאיפות המחתרת המלחמה לא צריכה להיות רק מתמדת ורחבה בהיקפיה אלא גם צריכה לשאוף לעצמאות ולפעול גם במישור המדיני. חוברת הדרכה זו פורסמה בסביבות חודש מרץ 1947.
