ישיבה מיוחדת של הכנסת – יום רביעי, ט״ו אלול תשכ״ו (31 אוגוסט 1966) – חוק יסוד: הממשלה
בגין יוצא נגד מספר סעיפים בחוק יסוד: הממשלה. דיווח על ישיבה זו מופיע בעתון היום מתאריך 01/09/1966 הנאום המלא התפרסם בעתון היום מתאריך 02/09/1966
בגין יוצא נגד מספר סעיפים בחוק יסוד: הממשלה. דיווח על ישיבה זו מופיע בעתון היום מתאריך 01/09/1966 הנאום המלא התפרסם בעתון היום מתאריך 02/09/1966
במאמר זה דן בגין בפילוג במפא"י עם הקמתה של רפ"י ע"י בן –גוריון. בגין טוען כי מה שמניע את בן–גוריון בהקמת רפ"י זה השנאה שלו לחלק ממנהיגות מפא"י והרצון שלו לחזור ולשלוט. זאת אחרי שטען כי יש צורך בריכוז כוחות פוליטיים בהקמת מפא"י ב' שהיא רסיס מפלגה. בתגובה לדברי מפא"י א' כלפי מפאי ב' (רפ"י) כי היא איננה דמוקרטית והיא איננה מקבלת הכרעות דמוקרטיות טוען בגין כי מפא"י א' בעצמה איננה דמוקרטית שכן היא ניסתה למנוע מסיעת תכלת לבן בהסתדרות הכללית להשתתף בבחירות להסתדרות הכללית.עוד קובע בגין במאמרו כי מפא"י לא ראויה יותר להנהיג את המדינה.
בגין מגיב לכינוי שבן גוריון הטיח בלבון, כ'זמרי', ומזכיר שבן גוריון גם קרא לבגין דתן ואבירם, בתחילה בגין תוהה האם הסבה לכינויו זה טמונה בכך שהוא (בגין) הלשין לשליט הנכרי נגד יהודי כמו שדתן ואבירם עשו, אך מציין כי ההפך הוא הנכון. לכן הוא נאלץ לתת הסבר בחקר הנפש לפיו גם זמרי וגם דתן ואבירם מתו מיתה משונה, ובן גוריון מייחל למותם של מתנגדיו. בהמשך מתייחס להשוואתו של בן גוריון לעוסקים בעסק הביש לדריפוס (הקצין הבכיר) וזולא (בן גוריון עצמו הנאבק למען האמת). את כמיהתו של בן גוריון לצדק ממחיש בגין גם בתפקודו בפרשת רצח אלרוזרוב ובפרשת עינויו של יהודה אמסטר.
במאמר זה מתייחס בגין להתנהגותו של בן–גוריון הדורש לתקן את מסקנות ועדת השבעה שניקו את לבון בפרשה. בגין מזכיר את התנהגותו של בן–גוריון לאורך כל פרשת לבון ואת דרישתו של בן גוריון שחברי ממשלה ימנו ועדת חקירה שתקבע אם התנהגות הממשלה בועדת השבעה היתה הוגנת. בגין טוען כי אין בסמכותה של הממשלה לנהוג כך וכי רק בית המשפט או הכנסת יכולים לנהוג כך. בגין טוען גם כי אין צורך להתפלא על בן–גוריון אשר נוקט בלשון גסה נגד יריבים פוליטיים שכן שנים הוא כבר נוהג כך כלפי אנשי האצ"ל ומכנה אותם מניאקים, שודדים, ועוד. בגין מזכיר אף את כינויו של ז'בוטינסקי בפי בן-גוריון שכונה בשם ולדימיר היטלר. בגין מציין כי עתה כל גידופיו של בן-גוריון מופנים כלפי מפא"י.
במאמר זה בגין יוצא נגד החוק הלא דמוקרטי הקובע כי עובד אדמה אשר נסתימו ההליכים להפסקת חברותו חייב לעזוב את המושב ולהעביר את כל זכויותיו למושב.בגין טוען כי חוק זה סותר את כל העקרונות של השיוויון שבין האדם לבין האזרח וכי זהו ניאו –פיאודליזם תוצרת מפא"י.בגין דן בסעיפים הספציפים של חוק זה וקורא לכנסת לעכב ולמנוע את החוק הבא לשעבד עובדי אדמה.