בגין משיב לטענותיו של בן גוריון כי הדורשים ביטול הממשל הצבאי אינם רואים את הנולד ומפקירים את בטחון ישראל. בגין מזכיר ארועים הסטוריים בהם בן גוריון הינו מופת לראיית הנולד, ומציין את חבריו לממשלה של בן גוריון שבתקופות אחרות (בעיקר לפני בחירות) דרשו בעצמן ביטול הממשל הצבאי.
בגין מתמודד עם הטענות כי הסרת הממשל הצבאי יפגע בבטחון. בין השאר מציין בגין, את חימושם של כאלף מהאזרחים החיים תחת הממשל הצבאי בנשק חם, ואת אישור חזרתם של כארבעים אלף איש לתחומי הממשל הצבאי. בגין מאשים את הממשלה כי היא משתמשת לצרכיה ולא לצרכי בטחון האומה בממשל הצבאי ולשם כך מביא מספר דוגמאות, אחת מהן שהמושל הצבאי לא עשה כדברי ראש ועדת הבחירות מר זוסמן להודיע לאזרחים תחת הממשל על זכותם להצביע, והשניה חסימת דרכם של שליחים ממשרד הפנים אל אזורים בממשל הצבאי. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 20.2.1962
בגין מתמודד עם הטענות כי הסרת הממשל הצבאי יפגע בבטחון. בין השאר מציין בגין, את חימושם של כאלף מהאזרחים החיים תחת הממשל הצבאי בנשק חם, ואת אישור חזרתם של כארבעים אלף איש לתחומי הממשל הצבאי. בגין מאשים את הממשלה כי היא משתמשת לצרכיה ולא לצרכי בטחון האומה בממשל הצבאי ולשם כך מביא מספר דוגמאות, האחת בהן, שהמושל הצבאי לא עשה כדברי ראש ועדת הבחירות מר זוסמן להודיע לאזרחים תחת הממשל על זכותם להצביע והשניה, חסימת דרכם של שליחים ממשרד הפנים אל אזורים בממשל הצבאי. הנאום המלא מובא גם בעיתון חירות שפורסם ב- 23.2.1962
העיתון מדווח על דברי בגין בכנסת ב22/2 בדיון על הממשל הצבאי. בגין קרא לפעול לביטול הממשל הצבאי. בגין קבע כי יש לבטל את תקנות ההגנה לשעת חרום משנת 45 שהממשל הצבאי נשען עליהן. עוד טען בגין כי אסור לאפשר לחיילים לנהל ולפקח על עניינים אזרחיים משום שזה נוגד את עיקרון שיוויון זכויות האזרח. עוד טען בגין כי האשמות נגד תנועת "חרות" בכך שהיא בהצעתה לביטול הממשל הצבאי מפקירה את הביטחון אינם נכונות. בגין מציע כי אחרי תקופת מעבר מסוימת יוקם ממשל אזרחי יעיל (במקום הממשל הצבאי) אשר יקיים את התביעות הבטחוניות של האומה. הצעתו של בגין נדחתה ברוב של 42 קולות נגד, 25 בעד ו27 אשר נמנעו.
העיתון מדווח על דברי בגין ב24/11 בפתיחת ועידת "חרות" החמישית, במשך שעתיים התווה את תוכניתה המדינית כלכלית של "חרות" ליום בו תעלה לשלטון. בתחום המדיני קרא בגין להביע את זכותנו על א"י השלמה. בגין קבע כי תקופת ההתכחשות תמה וכי על ישראל לא לבקש שום ערובה חד צדדית לקיומה וכי יש לחתור לכריתת מערכת בריתות הדדיות ובראשן ברית עם צרפת. בגין טען עוד כי על כל חוזה שלום עתידי עם עמי ערב לכלול הוצאות חילות זרים מא"י השלמה, הכרה בא"י המאוחדת בה ישוקמו פליטי 48). כמו כן דרש בגין פיצויים עבור נזקי המלחמה והחזרת הרכוש שנלקח מהיהודים. בגין קרא גם ליצור יחסי ידידות בין עמי אסיה ואפריקה. בתחום הכלכלי קרא בגין לרפורמה במיסים להפחית את נטל המיסים ואת האפלייה שיש בגביית המיסים (הפטור לתנובה).עוד קרא בגין לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בגין גם קרא בתחום מדיניות הפנים לערוך שינוי יסודי במעמד הש.ב. ע"י הקמת שני שירותים האחד נגד אויבים מבחוץ שיעמוד תחת פיקוח הצבא ,השני נגד אויבים מבית שיעמוד תחת פיקוח המשטרה.
