הישיבה הארבע-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת החמישית יום שלישי, ג׳ טבת תשכ״ה (8 דצמבר 1964) הודעת הממשלה על מיזוג עדות – דיון

בגין יוצא נגד אפלית בני עדות המזרח. בגין טוען שההפליה היא תולדה של המונופול השלטוני של מפא"י, גם אם מפא"י עצמה לא התכוונה להפלות. בגין טוען, שיש למגר את ההפליה. בגין טוען, שלעצם החלוקה לאשכנזים וספרדים אין בסיס ממשי, והחלוקה היחידה הממשית היא בין יהודים בארץ לבין הגולה. בגין מציע לנקות צעדים למיגור הדרגתי של ההפליה. בגין מזכיר, כי באצ"ל לא היה יחס שונה לאשכנזים וספרדים. בגין טוען, כי יהודים, שהיו יכולים להילחם וחמות כשווים, יכולים גם לחיות כשווים. הנאום במלואו מופיע בגליון חרות מה- 11/12/64.

הישיבה השלוש-מאות-ושמונים-וארבע של הכנסת החמישית – הודעת ראש הממשלה על ביקורו בצרפת – הדיון

בדיון בעקבות הדיווח של רה"מ בארה"ב ובצרפת בגין מברך על הביקור. בגין מבקר את רה"מ בעקבות התייחסות על דברי חרשצ'וב במצרים כעל "מתונים". בגין מזהיר בפני חימוש מצרים בטילים, בעזרת מדענים גרמניים ומבקר רה"מ על המדיניות הפרו-גרמנית של הממשלה. בגין מברך על היחסים החמים בין ישראל וצרפת ומזכיר, שהברית עם צרפת -היא הרעיון של תנועת החירות.

המוני הבירה הפגינו נגד המדענים הגרמנים במצרים

העיתון מדווח על הפגנת "חרות" בי-ם בכיכר המנורה בהשתתפות כ10,000 איש אשר הפגינו נגד המשך פעולת המדענים הגרמנים במצרים. בגין בנאומו הרגיע את הנוכחים וטען כי למרות המשך פעולות המדענים הגרמנים במצרים בפיתוח כלי נשק והמשך מירוץ החימוש של מדינות ערב לנאצר ולשאר מדינות ערב אין כל סיכוי להתגבר על ישראל במלחמת שדה אם תפרוץ. בגין הוסיף כי הפתרון מטילים הוא הקמת מקלטים תת קרקעים להגנה וקרא לשיפור מכונתו של הערוף. בגין גם תקף את הממשלה על ההזנחה וההשתקה שבפרשת פעילות המדענים הגרמנים במצרים, וטען שהאדישות של ממשלת ישראל גרמה לכך שדעת הקהל העולמית נרדמה בנושא. בגין קרא לחדש את המחאה נגד פעילות המדענים הגרמנים במצרים וקרא ליהודי התפוצות להפגין ברחבי העולם לפני שגרירויות גרמניה.

המרד נגד השלטון הבריטי בא"י

במאמר זה המוקדש לציון 20 שנה להכרזת המרד במשטר הבריטי ע"י האצ"ל דן בגין גורמים השונים שהולידו את המרד. בגין מציין שבין הגורמים השונים שהולידו את המרד ניתן לציין את הקשר הניצחי בין העם היהודי לא"י ,את השמדת העם היהודי בגולה, ואת תורתו של ז'בוטינסקי. בגין מחלק את ה"מרד" ל5 תקופות עיקריות : 1) ינואר 1944 עד נובמבר 1944 –בה נקבעה האסטרטגיה והטאקטיקה של המלחמה המחתרתית והונחו היסודות הארגוניים לצבא מחתרת לוחם. כמו כן הארגון חולק ל4 חטיבות :ח"ק ,חת"ם, צ"ם וי"ם; 2)נובמבר 1944 עד ספטמבר 1944 – תקופה זו אופיינה ע"י ה"סזון" שבו נרדפו אנשי האצ"ל ע"י אנשי ההגנה שהסגירה אותם לידי הבריטים. אנשי האצ"ל פוטרו מעבודתיהם וילדיהם סולקו מבתי הספר; 3)ספטמבר 1945 עד יולי 1946; 4)יולי 1946 עד דצמבר 1947; 5)דצמבר 1947 עד 15 במאי 1948.

מדיניות, בטחון, משק לאומי (נאום בכנסת בדיון על סקירת ראש הממשלה 21.10.1963)

העיתון מדווח על דברי בגין בעת דיון בכנסת ב- 21/10, בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בדברי הכנסת מיום 21/10/1963