ממחתרת למפלגה

בסתיו 1946 הוחלט בפריז על ההפוגה, כלומר, הוחלט שההגנה לא תמשיך עוד במלחמה מזויינת נגד השלטון הבריטי. והיא תמסד את פעולתה בהעפלה. לכן המעבר הזה מתנועת המרי המשותפת להמשך המלחמה בכח הנשק של אצ"ל ולח"י, בעוד ההגנה מרכזת את מאמציה סביב ההעפלה, היה מעבר ללא כל קשיים. הוא היה מעוגן בהסכם מראש, אשר הושג בינינו … Continued

הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ה תמוז תשל״ג – 25 יולי 1973 – סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדה – דיון – המשך

בנאום תגובה לנאומה של גולדה מאיר, שאמור היה להיות הנאום המסכם לפעילות הממשלה בכנסת ה-8, בגין תוקף את עמדת הממשלה שדוגלת בחלוקה מחדש של הארץ. בגין טוען שהצהרות על נכונות לסגת מחלקים של יהודה ושומרון לא קירבו הסכם שלום עם מדינות ערב. בגין טוען, שהבעיה הדמוגרפית אינה רלוונטית – הרי בכל מקרה יהיו בישראל אזרחים ערבים. בגין טוען שדרך להתמודד אתה – עליה, החלת חוק ישראלי על כל שטחי יהודה ושומרון, מתן אזרחות ישראלית לתושבים ערבים שיבקשו אותה והבטחת שוויון זכויות אישיות לכל תושבי ישראל. בנושאי הפנים בגין תוקף את מדיניות הממשלה, שלמרות הכרזות על ערכי השוויון גרמה לגידול פערים חברתיים וקורא לאמץ מדיניות שתתרכז לא בשוויון אלא במיגור העוני. בגין פונה לרה"מ בקריאה "להסיר צל של עלילת הדם" של רצח ארלוזורוב ולהסיר את ההתנגדות לעקמת וועדת חקירה. של הרצח שתנקה את שמם של תנועה רוויזיוניסטית גם בעיני תומכים של יריביה האידיאולוגיים.

הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ה תמוז תשל״ג – 25 יולי 1973 – סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדה – דיון – המשך

חיים ארלוזורוב ז׳׳ל נפל שדוד מכדורי מרצחים. ההאשמה על הפשע הנורא הזה הוטלה על שלושה יהודים חפים מכל פשע וכן על חבריהם לתנועתם. כן, הדבר קרה לפני הרבה שנים. ועדיין מהדהדת באזני קריאתה של הגברת איטה סטבסקי, כאשר ליוויתי אותה אל זאב ז׳בוטיגסקי ימים מספר לאחר הרצח הנורא ומאסרו של בנה: "מר ז׳בוטינסקי, הצילה את … Continued

נורדיה מרץ 1972

נאום של בגין ודברי פתיחה של יצחק שמיר בסמינר עם יהודי ברית המועצות אשר עלו ארצה בשנות ה-70. בנאום סוקר מנחם בגין את דברי ימי התנועה ואיתם מביא את עיקרי אמונתה. בגין מתחיל במטרות הציונות הרויזיוניסטית: ייסוד המדינה יהודית והקמתו של כוח יהודי לוחם. לאחר מכן, מרחיב על פעולותיה של תנועת בית"ר בשנות ה-30: עליה ב', שבירת ההבלגה על-ידי הארגון הצבאי הלאומי לפרעות בשנות ה-30, פלוגות הגיוס ומדיניות האווקואציה. ממשיך בתיאור המרד בשנות ה-40, ומסיים בתאור קצר של עיקרי תנועת החרות: שלמות הארץ, שיבת ציון, חרות הפרט וצדק סוציאלי. *תאריך לא מדוייק

פרישה, סיזון, אלטלנה

פשיטת הרגל, המוסרית והמדינית, של אנשי הסיזון, מצאה את ביטוייה… בתנועת המרי. האצ"ל לא חוסל. ורודפיו הציעו לו להילחם, יחד אתו, נגד השלטון הבריטי. במלים אחרות, הם הציעו שיתוף מבצעי, לא בפעם האחרונה, עם הפורשים, עם זרע הפורענות. למען עמנו, מצאו הנרדפים כוח בנפשם להושיט ידם לרודפיהם ומסגיריהם. אף זאת לא בפעם האחרונה.