Subjects: תיקון החברה

בגין נושא דברי הספד לזבוטינסקי, לרגל עשור להעלאת עצמותיו.בגין מספר כי בשנת 1940, שהיתה שעה קשה לאירופה כולה, ובמיוחד לעם היהודי, גם באירופה, וגם בארץ, מותו של זבוטינסקי היה קשה יותר, שכן, הוא היה מקור התקווה. בגין מסביר שבצוואתו של זבוטינסקי ניתנה ההוראה שרק ממשלה יהודית יכולה להורות על הבאתו ארצה, ולכן מעשה זה התמהמה עד שאשכול שמע על כך, והסכים. בגין מבהיר שתורתו של זבוטינסקי רלוונטית גם להיום. שכן ישראל צריכה להיות אור לגויים מבחינת צדק חברתי, וכן יש לעם זכות על הארץ, אליה תשוב ותרוכז כל האומה ויהיה בה רוב יהודי.

בהרצאה בפני סטודנטים במכון לחקר הציונות מסביר בגין את המעבר מגוף לוחם במחתרת לתנועה פוליטת, חלק מן האופוזיציה תחת ממשלה יהודית. בגין מבהיר כי אנשי בית"ר לפני מלחמת העולם השניה היו עסוקים גם בעבודה עברית והתיישבות אך משפרצה היו עסוקים בעיקר במלחמה למען מדינה עברית יחד עם האצ"ל ולתקופה גם יחד עם ההגנה. משקמה המדינה, הושגה המטרה והגוף הלוחם הצטרף לצה"ל. והתנועה הפכה לתנועה מדינית שמרכז פעלה היתה זכותנו על ארץ ישראל, וצדק סוציאלי.. בגין מתייחס לפילוג בתוך הצוה"ר.