עליה וגשם

על רקע דיון בכנסת על הצעת אי-אמון בממשלתו של ראש הממשלה לוי אשכול, נשא מנחם בגין נאום תגובה. הדיון נסב סביב משברים לאומיים, ובראשם סוגיית העלייה והירידה – נושאים שהיוו את לב ליבה של הציונות ושליחות המדינה. בעוד אשכול השיב בנאום ארוך ומסורבל, שלא סיפק מענה ממשי לטענות האופוזיציה, בגין בחר להציג ביקורת נוקבת על כשלי הממשלה. הוא התמקד בירידה המדאיגה ממדינת ישראל, שהתגברה על העלייה אליה, והזהיר מפני הסכנה הקיומית שבהתמעטות האוכלוסייה היהודית בארץ. נאומו של בגין משקף את תפיסתו כי תפקידה ההיסטורי של המדינה הוא לקלוט עולים ולמנוע ירידה, תוך קריאה לפעולה ממשית לפתרון המשבר הלאומי

חברי סניף חרות בירושלים הפגינו רצונם באחדות התנועה

העתון מדווח על מסיבה שנערכה בירושלים לכבוד היבחרו מחדש של בגין ליו"ר התנועה. בנאומו, בגין הצהיר כי הסתדרות העובדים הלאומית צריכה לחזור לחרות, ולא לפעול בנפרד. בגין ביקש מהליברלים שלא לפרק את הגוש. בהתייחסו למשבר הלאומי – אבטלה וירידה מהארץ טען בגין שאסור להתלוצץ ולזלזל בקיום המדינה, שעליה הקריבו הרבה, ועליה גם דמם של 6 המילויונים. העתון מדווח גם על נאום בן אליעזר.

כנס רב-משתתפים של ועדי הסניפים בתנועת החרות – ח"כ בגין קורא לאלה שהזדהו עם הגוש לשוב לתנועה

העתון מדווח על כנס של ראשי הסניפים של תנועת החרות. בנאומו בגין מצהיר כי לא ייתכן גוף דמוקראטי שיש לו שני ראשים, ולכן ה'גוש החפשי' אינו חלק מחרות, אך קרא לאנשיו לחזור לחרות על מנת שיוכלו לעמוד ולעמול יחד והביע תקווה כי גח"ל יוסיף לעמוד ולגדול. לגבי שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות, אמר כי התנועה לא תכפה את דעותיה על תנועה אחרת, וכן לא תהיה מוכנה לוותר על שלה. בנוגע למשבר שפקד את התנועה בחודשים האחרונים, טען כי הוא השתקפות למשבר באומה כולה, ומקורו בארבעה גורמים – התכחשות לזכות עמ"י על ארצו, זלזול בקורבן שניתן להצלת העם, התלות בין ההשקפה הפוליטית לפרנה והתיידדות עם העם שהשמיד את הורינו. בגין טען כי יש לחפש בני ברית לישראל שיש להם אינטרסים משותפים, ובכלל זה התייחס לצרפת. בגין ציין כי תנועתו הבהירה כבר חששה מיכולת גרעינית של גרמניה, וכן ציין את חובת הטיפול בסוגיית הפליטים, וכי תנועת החירות פועלת למען חוק ביטוח לאבטלה, שימנע רעב מילדי המובטלים. בגין סירב להתייחס ל'מכתב אמסטרדם'. בגין בירך את הנהלת התנועה, וקרא להרים את דגלה – דגל הטוהר והיושר. אחריו עלו לנאום בן אליעזר ואיתן ליבני.

נפתחה ועידת סיעת תכלת-לבן בהסתדרות חכ מ. בגין: הממשלה חייבת למנוע מן האוייב להניח סתם מוקשים

העתון מדווח על פתיחת ועידת נבחרי סיעת "תכלת לבן" בתל אביב. בתורו לנאום אמר בגין שהשיטה בה נוקט האוייב זה בגלל שהוא יודע שאם יפתח במלחמה ישראל תכבוש את שטחיה, ותשחרר אותם, וציין אף שלפני 20 שנה הזהיר מתוכנית החלוקה שתביא איתה מלחמת דמים מתמדת. בגין הדגיש כי ישראל חייבת לשמור על זכותה להגנה עצמית, בתגובה לדברי ראש הממשלה, ותמה כמה עוד צריכים לההרג על מנת שהממשלה תממש את זכותה להגנה עצמית. בגין עבר לדבר על בעיית הירידה מהארץ ואמר שזו לרק אשמת היורדים, אלא יש מי שגורם להם לכך, וכן שהבעיה העיקרית היא חוסר שילוב צעירים במקומות עבודה, וקרא להתחדשות הכוחות לדבקות באמונה בחרות וצדק, על פי תורת זבוטינסקי.

בגין קורא להסכם על רשימת מועמדים אחת – למרכז

העתון מדוחח על דברי בגין בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.