הישיבה השישים–וחמש של הכנסת העשירית – יום שלישי, ז` באדר התשמ"ב 2 במרס 1982 – הצעת סיעת התחיה להביע אי–אמון לממשלה בשל הצבת מחסומים בחבל–ימית תוך חילול שבת ובשל הצורך לעצור את הנסיגה מסיני לאלתר

אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לכך. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום, יש. כולם עדיפים מקורבנות המלחמה. את זאת אני מכריז, מי שעמד בראשו של ארגון לוחם. כל מאוויינו – השלום.

הישיבה הארבעים ושש של הכנסת העשירית – יום שני, כ"ג בטבת התשמ"ב, 18 בינואר 1982 – ההתרחשויות בפתחת-רפיח

בגין טוען שלא בפעם ראשונה מתרחש בישראל ויכוח על חלוקת הארץ. בגין טוען שלא ניתן להצדיק "ריאליזם מזויף" שמתכחש לקשר ההיסטורי בין ארץ-ישראל לעם היהודי. בגין טוען, שהקשר הזה הוא יסוד הזכות של העם לארץ. בגין טוען ש-"שאלת הערבים" בארץ קיימת, אך לא ניתן להצדיק החזקת שטחים מלפני 1967 ולגנות החזקת שטחים ביו"ש על סמך זה שיש שם אוכלוסיה ערבית. בגין טוען שהתוצאה היחידה האפשרית של חלוקת הארץ – מדינה עצמאית של ארגוני טרור וחידוש של שפיכות דמים. בגין טוען שפטרון היחיד הוא התכנית האוטונומיה מלאה כפי שהוגדרה בהסכמי קמפ-דוויד. בגין קורא לממשלות ערב, ובפרט למלך חוסיין להתכנס לוועידה שתדון בביצוע תכנית זו.

הישיבה השלושים–ושתיים של הכנסת העשירית יום שני י"ח בכסליו התשמ"ב 14 בדצמבר 1981 – הצעת חוק רמת–הגולן, התשמ"ב–1981

כן, הדדיות. אנחנו מדינה קטנה, זו מעצמה גדולה, אבל מבחינת מילוי תפקידים כאלה אנחנו נעמוד על רעיון השוויון בין האומות ללא פגם וללא סייג. אם מדינה קטנה, ריבונית, חופשית, דמוקרטית, מוכנה, כדי להגן על אידיאל משותף ועל אינטרס עליון משותף, לפעול כפי שאנחנו הבטחנו איש לרעהו לנהוג, אז היא שווה והיא תהיה שווה, עם כל … Continued

הצגת חוק רמת הגולן בממשלה

בגין מציג את חוק רמת הגולן אשר הוא מתכוון להעבירו בכנסת בהמשכו של היום. בסוף הצגת החוק והנימוקים לו, כפי שהוא מתכוון להציגם בכנסת, בגין מציג ניתוח מדיני של המצב הכולל את ההשלכות האשפריות לדעתו של הצעת החוק על היחסים עם ארה"ב.