עיתון מדווח על דברי בגין בעת עצרת עם של "חרות" ברמלה. באסיפה זו יצא בגין נגד השתקת פעילות המדענים הגרמניים במצרים. כמו-כן יצא בגין נגד ההתרפסות לפני הגרמנים. כמו-כן קרא בגין לפרס לרסן את לשונו ולא להשוות את גרמניה לצרפת
במאמר זה יוצא בגין נגד ביקורו של שטראוס בישראל. בגין מזכיר את עברו הנאצי של שטראוס ששימש כקצין חינוך בצבאו של היטלר וחינך להשמדה ואת היותו חבר בממשלת תגרמניה עד שגורש ממנה בשל שערוריות בהן היה מעורב. בגין טוען עוד, כי מחצית הכנסת הסתייגה מביקורו של שטראוס בישראל בניגוד לנאמר ב"קול ישראל" שהיא תחנת שידור המייצגת את דברי מפא"י. בגין מקדיש חלק מהמאמר למתקפה על פרס ועל מאמציו להביא את שטראוס לארץ וטוען כי פרס נתקף בסחרחורת ההצלחה. בגין מציין את חתרנותו של פרס במפא"י ואת התרפסויותיו כלפי גרמניה. עוד מציין בגין, כי פרס ידע היטב על פעולת המדענים הגרמניים במצרים ותוקף את דברי פרס כי גרמניה חשובה לבטחון ישראל לא פחות מצרפת. בגין טוען, כי דברים אלה של פרס מהווים 'פטפטנות נלהגת' הגורמת נזק חמור לאינטרסים של מדינת ישראל. בגין יוצא גם נגד הצהרותיו החוצפניות של שטראוס שטען, כי עתה גרמניה לא יכולה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל מחשש שהדבר יפגע בה.
בהצעה לסדר היום בגין יוצא נגד הזמנתו של שר הבטחון הגרמני לשעבר שטראוס לישראל ע"י סגן שר הביטחון הישראלי פרס. בגין הזכיר את עברו הנאצי של שטראוס ואת העובדה כי שטראוס ידע על פעולות המדענים הגרמניים במצרים ולא עשה נגד זה דבר.הנאום מובא בדברי הכנסת מיום 20/05/1963
בהצעה לסדר היום בגין יוצא נגד הזמנתו של שר הבטחון הגרמני לשעבר שטראוס לישראל ע"י סגן שר הביטחון הישראלי פרס. בגין הזכיר את עברו הנאצי של שטראוס ואת העובדה כי שטראוס ידע על פעולות המדענים הגרמניים במצרים ולא עשה נגד זה דבר. הנאום מוזכר בחרות מיום 21/05/1963 224917
נאום בכנסת המפרט את ההסתייגויות של חרות לחוק השיפוט הצבאי. בנאום עוסק בגין במספר דברים עקרוניים: אופיו של צה"ל ומפקדיו, זכויות האזרח, זכיות של הנאשם, יחסי אזרח-חייל. בגין מתייחס לחוק האנגלי הקזואיסטי, ולאפשרות שטוראי ישתתף בבית הדין. את הבעיה של חוסר הבגרות של החייל (שהינו לרוב בגיל 18-19) מציע בגין לפתור על ידי גיוס חייל מילואים בדרגת טוראי או שאינו קצין, אך הוא בגיל מבוגר. בסוף המאמר בגין מתייחס ליכולת של הצד המזמן את המשפט לעשותו בדלתיים סגורות, בגין מביע לכך התנגדות וטוען שהסמכות להכרזת דלתיים סגורות או למצער לקבוע למי עוד מותר יהיה להשתתף בדיון צריכה להיות בידי בית הדין ולא בידי הצבא. נושאים נוספים שעולים בנאום זה: הורדה אוטמטית בדרגה, שיפוט אזרח מילואים בבית דין צבאי וענישה חמורה מדי לאיחורים ומשמעת החיילים בצבא בכלל.
