הישיבה המאה–ושלוש של הכנסת העשירית יום שלישי, ח` בתמוז התשמ"ב 29 ביוני 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני–הביטחוני

בגין יוצא נגד טענות העולות בעולם לגבי התנהלות צה"ל בלבנון וטוען שצה"ל והממשלה בכל רמה ודרג עושים כל שביכולתם כדי למנוע פגיעה באזרחים. בגין טוען שהתקפות אלו הן צבועות, לאור מדיניות ההפצצות המכוונות למרכזי אוכלוסין למשל במלחמת העולם השנייה. בגין מדווח על המאמץ הדיפלומטי לנטרל את התעמולה הפלשתינית, ובפרט על חילופי מכתבים שלו עם הנשיא רייגן ועל הפגישה עם נציגי האינטרנציונל הסוציאליסטי. בגין טוען שהתקדמות לעבר ביירות נבעה מסירוב אש"ף לנצור את האש, שחייבה את צה"ל להגיב. בגין טוען שבתחילת המבצע הממשלה התנגדה לכניסה לביירות, אך במצב הטקטי הקיים אין לשלול אופציה זו בפומבי. בגין טוען שהמטרות של המבצע הושגו: הוסר איום טילים על צפון הארץ, טילי הנ"מ סוריים "הוצאו" מלבנון, ההתנגדות הצבאית של סורים ואש"ף נשברה. בגין מצהיר שהתנאי של ישראל להפסקת הלחימה היא יציאה של אש"ף מלבנון. בגין שולל כל אפשרות שישראל תיסוג מהדרישה הזאת. בגין טוען שהמטרה האת תושג בזמן הקרוב. בגין קורא לאחדות לאומית ומודה לראשי המערך על קריאה דומה. בגין מהלל את חיילי צה"ל ומפקדיו.

הישיבה השמונים ושבע של הכנסת העשירי יום רביעי, כו' באייר התשמ"ב, 19 במאי 1982 – הצעת סיעת המערך להביע אי–אמון לממשלה בשל מדיניותה הכלכלית, שגרמה להעמקת הפער החברתי ולעלייתו התלולה של המדד

בגין חושף בפני חברי הכנסת את "ההסכם הסודי" בין חבר-כנסת פרץ לבין המערך וטוען שהמעבר של חברי הכנסת לין ופרץ למערך הינו כלנטריזם. בגין טוען מצהיר שניסיון להפיל את הממשלה באמצעים כאלה לא יצליח.

הישיבה השבעים–וארבע של הכנסת העשירית יום שלישי, כ"ח באדר התשמ"ב 23 במרס 1982 – הצעות הסיעות להביע אי-אמון לממשלה

תשובתו של בגין להצעת האי-אמון בממשלה. בגין מגן על החלטתו לשלוח ברכה לחיילי צה"ל אחרי עימות אלים עם מתפרעים בשטחים. בגין מביא צער על כך שנהרגו אנשים, אך טוען שאבן היסוד של מדיניות הממשלה – שלא יהרגו יהודים. בגין מזכיר את מעשי זוועה של המשטר הסורי בסוריה ובלבנון ומדגיש שלסוריה אין שום בסיס מוסרי לפנות לאו"מ בנושא מצב בשטחים. בגין טוען שישראלים הטוענים להפרות זכויות אדם בשטחים מזיקים למדינה כולה. בגין מדגיש שמאמרו של יוסי שריד שבו הוא הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית מנוגד לעמדה הרשמית של המערך. בגין מכריז שהמשלה תפעל על-פי העקרונות שלה ולא תסכיפ לחלוקת הארץ או למסירה של חלקיה לשלטון זר.

הישיבה העשרים–וחמש של הכנסת העשירית – יום רביעי, כ"ח בחשוון התשמ"ב 25 בנובמבר 1981 – הצעות לסדר–היום

בגין משיב על ההצעות לסדר היום העוסקות במצב בשטחים. בגין מגן על מדיניות של פיצוץ או חסימת בתים. בגין מדגיש שזה אמצעי קיצוני, אבל הוא תומך בו עם זו הדרך שתפסיק אלימות כלפי יהודים. בגין טוען שממשלות המערך נקטו בצעדים דומים והביקורת שלהם אינה כנה. בגין מכריז שהממשלה לא תסבול הסתה לאלימות.

הישיבה החמש–עשרה של הכנסת העשירית יום שלישי, ו` בחשוון התשמ"ב 3 בנובמבר 1981 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (דיון)

בגין מתאר בפירוט את מהלך השיחות בינו לבין הצמרת הפוליטית של ארצות הברית. בגין מדגיש שאל הפרק, מעבר להכרזת הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב עמדו נושאים אחרים, כגון הכנסת נשק סורי ללבנון ועיסקת נשק בין ארה"ב וערב הסעודית. בגין מנמק את החלטת המשלה לא לפעול מיד נגד טילים סורים הנמצאים בלבנון. בגין מנמק את סירובו להקפאת התנחלות לזמן מו"מ – כיוון שבפועל תקופת מו"מ אינה מוגדרת. בגין שולל את "האופציה הירדנית" כבלתי-מציאותית. בגין מדגיש את חשיבותו של הברית האסטרטגית עם ארה"ב. בגין קורא לחדש פעילות למען אסירי ציון ויהודי סוריה. בגין מבקש מוגיע לכנסת על מינוי דוד לוי לסגן ראש הממשלה.