ההודעה הרשמית הראשונה של בריטניה על יציאתה האפשרית מארץ-ישראל

בכרוז זה טוען מפקד האצ"ל כי בריטניה בהודעתה על נסיגה אפשרית מארץ ישראל מנסה ללחוץ על האו"ם להקים מדינה נוספת (כמו ירדן) תחת נאמנות בריטית וכי הארגון ימשיך להילחם נגד השלטון הבריטי עד שיוציאו את כל כוחותיהם מארץ ישראל. כרוז זה פורסם בסביבות סוף חודש ספטמבר 1947.

מעצר הסמלים הבריטיים בנתניה

בשידור זה של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" מפקד האצ"ל מביע את הערכתו לעיר נתניה ותושביה אשר לא שיתפו פעולה עם הבריטים בהסגרת השבויים. בהזדמנות זו מטיח הארגון ביקורת בסוכנות היהודית וראש העיר של נתניה (עובד בן עמי) אשר קוראים לשיתוף פעולה עם הבריטים ובכך משלימים עם השעבוד.

גם אחר החלטת האו"ם תהיה מלחמה

בכרוז זה טוען מפקד האצ"ל כי דעת הסוכנות ותמיכתם בחלוקה לא מייצגת את דעתו של רוב העם. ובנוסף לעובדה שהחלוקה לא תממש את השאיפה של מיליוני יהודי הגלות לשוב למולדתם, העם לא ישלים עם תוכנית זו והמלחמה למען שלמות הארץ והחרות תמשך.

ווייצמן

בשידור זה של קול ציון הלוחמת, אשר התרחש ביום פטירתו של אצ"ל ויום בו הועלו שלושה לוחמים לגרדום, מפקד האצ"ל מותח ביקורת חריפה על נאומו של חיים ויצמן מול וועדה בינלאומית וטוען כי לעומת הרצל ואנשי האצ"ל אשר לחמו כל אחד בדרכו שלו למען חרות העם, חיים ויצמן מוכן לוותר על רוב שטחה של ארץ ישראל "בשם העם".

תזכיר לוועדה המיוחדת של ארגון האומות המאוחדות

בתזכיר זה, אשר נשלח לוועדת אונסקו"פ מציג האצ"ל עובדות רבות ומגוונות אשר משקפות את המצב הנוכחי בארץ ישראל. בהסתמכות על סקירה נרחבת זו טוען בגין בשם המחתרת כי ביטול המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית- דמוקרטית על כל שטחי ארץ ישראל השלמה מהווה הפתרון הצודק ביותר לנוכח המצב של העם היהודי.