העיתון מדווח על דברי בגין באסיפת בחירות של "חרות"לקראת הכנסת ה-5 בנשר ובתל-חנן ב-26/6. בגין בין שאר דבריו הצביע על המשגים שעושה ישראל במדיניות החוץ ובעיקר הצביע על הכרזתו של רה"מ ביחס לפליטים. בגין קרא להצביע בעד "חרות "והבטיח כי תנועת "חרות" תמנע כל ניסיון ללחץ בינ"ל בשאלת הפליטים.
בנאום זה בגין מגנה את העוול שנעשה ללבון, והניהול הלקוי של ועדות החקירה שדנו בפרשת העסק הביש, על עדויות השקר, וסילוף האמת.בהמשך הנאום מבקר באופן חריף את התנהלותו של ראש הממשלה שמונע ממזימות אישיות ולא משאיפה לצדק
במאמר זה מתייחס בגין לפרשת לבון. בגין תמה על כך שלפרשת לבון רוצים להקים ועדת חקירה לבירור הפרשה ואילו לפרשת רצח ארלוזורוב סירבו להקים ועדת חקירה. בגין מתייחס לפרשה בערפול רב (משום שהיו דברים שהיו חסויים באותו זמן) וטוען כי לדעתו בסיס הפרשה בהחרפת היחסים בין שר הבטחון לשעבר לבון לבין בן-גוריון. בגין טוען עוד כי אירעה תקלה חמורה. לבון טען כי הוא לא ידע על המבצע ואחרים טענו כי הוא כן ידע על המבצע (פרשת הריגול הישראלית במצרים) שבעקבותיה נאלץ לבון להתפטר. בגין מדגיש את חומרת הפרשה הכוללת עדויות שקר רבות ומסמכים כוזבים רבים
במאמר זה בגין כותב על שיטת הבחירות האזוריות רוביות שמפא"י שואפת להנהיג בישראל. בגין מציג את מגרעותיה של השיטה האזורית רובית וטוען כי אמנם ניתן לשפר את השיטה הנוכחית היחסית אך אסור להגיע לשיטה האזורית רובית. עוד בגין יוצא במאמר זה נגד דברי מפא"י כי בכנסת הרביעית היה חסר לה קול אחד בלבד כדי להעביר את שינוי שיטת הבחירות.בגין טוען כי אמירה מסוכנת זו מוליכה לשוחד אפשרי. בגין טוען כי דברי מפא"י מובילים להשתלטות פושיסטית לא דמוקרטית על המדינה.
במאמר זה יוצא בגין נגד פגישתם של רה"מ ואדונהאר. בגין טוען כי פגישה זו הועילה דווקא לתעמולה הגרמנית הרוצה להציג גרמניה אחרת. בגין יוצא גם נגד דברי רה"מ שטען כי גרמניה של היום היא איננה גרמניה של אתמול. בגין טוען עוד כי מה שהביא לשינוי ביחסה של מפא"י לגרמניה הוא בצע הכסף שלמענו תעשה מפא"י הכל (בהקשר זה מתייחס בגין להסתדרות ולסולל בונה). עוד טוען בגין כי הגורם הנוסף ביחסם המתרפס של עסקני מפא"י כלפי גרמניה הוא פסיכולוגי שכן עסקני מפא"י רגילים בכניעה בפני חזקים יותר וכך הוכיחה ההיסטוריה של היישוב. בגין קובע עוד כי כוחם של הערכים הרוחניים חזק יותר מהחומריים ויש לזכור זאת.
