נפתחה הוועידה החמישית של תנועת החרות כשנקרא לשלטון נקים ממשלה לאומית ליברלית

העיתון מדווח על דברי בגין ב-24/11 בפתיחת ועידת "חרות" ה-5. בגין התווה את תוכניתה המדינית כלכלית של חרות. בגין קרא להביע את זכותנו על א"י השלמה. בגין קבע כי על ישראל לא לבקש ערובה חד צדדית, וכי יש לחתור לכריתת בריתות הדדיות ובראשן עם צרפת. בגין טען כי על כל חוזה שלום עתידי עם עמי ערב לכלול הוצאת חילות זרים מא"י, הכרה בא"י המאוחדת בה ישוקמו הפליטים. בגין קרא לידידות בין עמי אסיה ואפריקה, ולהעביר את כל השגרירויות לי-ם וכן קרא שלא לכונן יחסים עם גרמניה.בתחום הכלכלי קרא לעשות רפורמות במיסים, הביע את תמיכתו בביטול בעלות האגוד המקצועי על המשק הכלכלי וביטולם של הקרטלים ההסתדרותיים. קרא לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובתחום מדיניות הפנים לערוך שינוי יסודי במעמד הש.ב. ע"י הקמת שני שירותים האחד נגד אויבים מבחוץ, השני נגד אויבים מבית. לגבי שאלת מיהו יהודי טען כי אין להפריד בין לאום לבין דת לגבי היהודים אך אזרחי ישראל יוכלו להיות בני כל הדתות .עוד קרא בגין לכינונה של חוקה . בגין הביע את בטחונו כי ממשלה בראשותו תעלה את עצמותיו של ז'בוטינסקי.

היא נבוכה מפא"י

מאמר של בגין בו הוא מנתח את כוחה של חרות מול כוחה של מפא"י ומציין כי במשטר דמוקרטי כוחה של מפלגה טמון ביחס בין מספר חבריה הנאמנים למספר מצביעיה. עיקר המאמר עוסק בקשר שבין מפא"י כמפלגת שלטון לשוק העבודה לוועדי העובדים באמצעות ההסתדרות, בהקשרים אלו בגין מתייחס לגם לסולל בונה ולתנובה. בגין מציין כי דווקא בקשר שבין מפא"י להסתדרות ובעובדה כי ההסתדרות מנסה להשתלט על המשק טמונה הקריסה הצפויה של מפא"י.

המשק הקרוי פועלי

במאמר זה יוצא בגין נגד מפעלי ההסתדרות (תנובה, משביר מרכזי, סולל בונה) אשר צוברים רווחים על גבו של האזרח ומפירים את סיסמת השוויון הסוציאליסטי שאמור היה לתת את עיקר כוחו להמונים אך לא הצליח להגשים את עצמו. בגין יוצא נגד הממשלה המחזיקה בארגונים אלה, ועומדת מאחורי הפעולה הכלכלית של צוברי הרווחים הסוציאליסטים על חשבון הציבור. בגין טוען כי משק הנתמך בגלוי ובנסתר בשיטתיות ע"י השררה זכות יתר מוגזמת לו.

משבר בקיבוץ

גורם נוסף, שהביא למשבר בקיבוץ, קשור בכפילות משוועת, הרסנית. כמעט כל הקיבוצים מעסיקים פועלים מבחוץ, שכירים. מי שאינו מצוי אצל ההלכה המרכסיסטית אינו יכול להעריך, מהי, בשביל סוציאליסט, המנסה להיות שלם עם עצמו, עבודה שכירה. ויושבי הקיבוצים מנסים, או ניסו עד כה, להיות שלמים עם עצמם. מרכסיזם אינו מבחין בין תנאי עבודה, שיש בהם, ושאין … Continued

משבר בקיבוץ

הזעזוע האידיאולוגי החמור, העובר על המרכסיסטים, מאז גילה להם כרושצ'וב את מסתרי הצדק הסוציאליסטי, אינו היחידי שפגע בהם. המשבר הוא הרבה יותר עמוק. הוא יוסיף לתת אותותיו, כדי להבהירו, יורשה לי להמשיל משל. חוקרי אפריקה, אשר, בעקבות לווינגסטון, הגיעו לגדול במפלי הארץ הקרוי בפי הילידים "העשן הרועם", ובפי האנגלים מפלי וויקטוריה, העידו, כי בהיותם ניצבים … Continued