הישיבה השלושים ושמונה של הכנסת השניה

בנאום-בגין התנגד למו"מ עם הגרמנים בעניין שילומים. הנאום הופסק וחודש עקב המהומות בהם התעמתו השוטרים והמפגינים סביב הכנסת, וכן בשל קריאתו של בגין כלפי בן –גוריון "חוליגן", קריאה שממנה חזר בו בגין אח"כ. בגין שהשתתף בישיבה זו של הכנסת השניה לראשונה לאחר הבחירות והושבע לתפקיד אמר כי הוא רואה את חוק החסינות הפרלמנטרית לגביו בטל ומבוטל. בגין שהדגיש כי ייתכן וזה נאומו האחרון בכנסת אמר בין היתר כי המו"מ לא יכול לעבור בשקט שכן למרות שתנועתו מהווה מיעוט ולמרות שהממשלה תמיד התנכלה לתנועתו ישנם דברים חשובים יותר מהחיים. בגין אמר כי העם ראה לנגד עיניו את אבותיהם מובלים לתאי הגזים וכי תפקידם של היהודים הוא למנוע את החרפה הזאת. בגין טען כי כל גרמני הוא נאצי ורוצח. בגין פנה לבן –גוריון כיהודי ליהודי בבקשה לערוך משאל עם בקשר לעניין השילומים. פניה נוספת הפנה בגין לח"כים הערבים וקרא להם שלא להתערב בהצבעה על עניין השילומים כי על אף שהם ח"כים שווי זכויות מכיוון שזה עניין יהודי פנימי .

לא יעבור שלטון עברי מעל האדמה הזאת

בנאום שנשא בגין מתאו של זאב ז'בוטינסקי בבית הסוהר, לטקס גילוי לוח הזכרון לעולי הגרדום, ספד בגין ל ז'בוטינסקי, שלמרות כניסתו לתא זה הצליח להחדיר את רעיון השבת הריבונות לעם בקרב אלפי תלמידיו, וכן ללוחמים עולי הגרדום.

דוד רזיאל – יוצק הדפוסים לצבא המחתרת נאומו של מר בגין ברמת רזיאל

העיתון מביא מנאומו של בגין ברמת רזיאל לציון יום הזיכרון לחללי האצ"ל . בגין מעלה על נס את פועלו של אלוף בן –ענת וטוען כי רזיאל היה זה שיצק את הדפוסים של צבא מחתרת עברי שנועד לא להדיפת ההתקפה כי אם לעריכת ההתקפה

חייל ומפקד למופת

מאמר זה של מנחם בגין נכתב לזכרו של "המפקד ישי" (רפאל צבי קניג), שנהרג בתאונת דרכים בח' בתשרי תש"ט (11.10.1948), ובו הוא מתאר את דמותו כמופת של חייל – מתנדב נועז שגילם תכונות כמו גאווה שקטה בשירות אידיאל טהור, נכונות הקרבה ללא סייג, אמון מוחלט בהנהגה ופשטות ביחסים שוויוניים. בגין, שהכירו אישית, מדגיש את מנהיגותו דרך דוגמה אישית: ישי דרש הרבה מחייליו אך נתן יותר, הסתכן ראשון בקרבות נגד הבריטים והערבים, וזכה לאהבתם ומסירותם. בגין מציין את את הביקורת על "סיכון יתר" של מפקדי האצ"ל, ורואה בה את יסוד המשמעת בצבא מתנדבים. ישי השתתף בקרבות רבים והתנדב ראשון ליישוב הארץ, "גיבור בחייו וקדוש במותו". המאמר פורסם בחוברת לזכרו בשם "צבי קניג (ישי) – חייו, דבריו ופעלו", שיצאה לאור בטבת תשי"א, בהוצאת שלח

משא מנחם בגין על קברו של ראש בית"ר

ההספד המלא של בגין על קברו של ז'בוטינסקי בניו יורק בשנת העשור לפטירתו. בגין בין יתר דבריו העלה על נס את אישיותו, פועלו ותורתו של ז'בוטינסקי שפעל רבות למען הקמת מדינה יהודית . בגין פיזר על קברו של ז'בוטינסקי עפר אשר הביא מא"י מקברותיהם של אנשים שונים בינהם גיבורי האצ"ל שנפלו במהלך המרד ואחריו במלחמת השחרור. ההספד מופיע שוב בעתון חרות מתאריך 22/07/1960