העתון מביא את ההספד המלא של בגין על קברו של ז'בוטינסקי בניו יורק משנת העשור לפטירתו. בגין בין יתר דבריו העלה על נס את אישיותו, פועלו ותורתו של ז'בוטינסקי שפעל רבות למען הקמת מדינה יהודית . בגין פיזר על קברו של ז'בוטינסקי עפר אשר הביא מא"י מקברותיהם של אנשים שונים בינהם גיבורי האצ"ל שנפלו במהלך המרד ואחריו במלחמת השחרור. ההספד פורסם לראשונה בחרות מיום 04/08/1950
העיתון מדוח על דברי בגין באזכרה ללוחמי האצ"ל ביום הזיכרון לחללי האצ"ל ב22/5 בבית הקברות בצפת .בגין העלה על נס את זכרם של עולי הגרדום ושאר החללים. בגין הדגיש את האהבה, קדושה, גבורה ואת הקרבתם למען שיחרור המולדת. בגין הדגיש עוד כי מזמנם של הרוגי המלכות בימי מרד רומי לא קמו גיבורים כאלה כעולי הגרדום.
לציון 100 שנים להולדתו של הרצל, בגין מעלה על נס את דמותו ששימשה מושא הערצה לבגין. בגין מדבר על דמותו הייחודית שציינה אהבה לעם, רגש כבוד, מדיניות לאומית ורצון עז להקים מדינה יהודית. בגין בנאומו מצביע גם על הדברים המשותפים בינו ובין הרצל. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-13 במאי 1960.
במאמר זה סוקר מנחם בגין את תולדות העם היהודי וגורלו האישי דרך ארבעה "לילות סדר" מעצבים שעבר בחייו: החל בילדותו בצל המהפכה הבולשביקית והפרעות בפולין, דרך מאסרו בכלא הסובייטי, המשך בליל הסדר הראשון במחתרת האצ"ל בבני ברק בעיצומו של המרד בבריטים, ועד לערב היציאה לקרב על שחרור יפו במלחמת העצמאות. בגין מתאר את הטרנספורמציה של היהודי מקרבן חסר אונים בגולה ללוחם גאה בארצו. המאמר מסכם באמונה יוקדת כי הדור שעבר את התופת והתקומה ימשיך בדרך הגאולה, ומדגיש כי המרד והמלחמה לא היו למען המוות, אלא למען חיים של חירות במולדת
במאמר זה לכבוד יום תל–חי סוקר בגין את חייו ואת פועלו של יוסף טרומפלדור, ואת התפתחות הגבורה העברית כפי שהתבטאה אצל אנשים שונים. בגין טוען כי גם בימי השואה פרצה הגבורה היהודית אצל מעטים בגטאות שיצאו להילחם או ששירתו כיחידים בצבאות זרים. אין כל דירוג בגבורות אלא בכל גבורה שהיא יש ייחוד מסוים וכולן קדושות או מקדשות, מיוחדות ומייחדות. העיקרון של החשיבות למות בעד האומה הוא עיקרון חשוב מאוד ויש להחדירו בחינוך.
