חרות הדעה של טוטאליטריות

במאמר זה מדבר בגין על חופש הדיבור במשטר דמוקרטי ועל השיוויון בפני בית המשפט. בגין יוצא נגד המגמה של רה"מ להשתיק יריבים פוליטיים וטוען כי דברי רה"מ נגד ח"כ וילנר ממק"י כי מדינה יודעת לכלוא ולאסור מבטאת רוח רעה של טוטליטריות ואסור שתישמע במדינה דמוקרטית נגד דעות פוליטיות שונות. עוד הדגיש בגין את השיווין של כולם בפני בית המשפט (בתגובה ליחסו העוין של היועץ המשפטי לממשלה נגד סנגורו של בארי במשפט בארי ) .

הישיבה השמונים ושלש של הכנסת הראשונה-דיון על סקירת ראש הממשלה

בגין תקף את הממשלה על מדיניותה. בגין יצא נגד סיכול חוקת היסוד ע"י הממשלה. עוד תקף בגין את מדיניותה הכלכלית של הממשלה המביאה להרעבת העם, ואת הפרוטקציה עבור חברי מפאי. הוא גם מזכיר שבעלים של אחד המפעלים של סולל בונה-אסר על עובדיו לשבות. כמו כן תקף בגין את מדיניות החוץ האופרטוניסטית של הממשלה הנכנעת ללחץ האומות בשאלת הפליטים וי"ם. בגין קרא להכריז מיידית על י"ם כבירת ישראל ולחוקק חוק בנושא. כמו כן הביע בגין את זכותנו המלאה על א"י השלמה משני עברי גדות הירדן.

הישיבה העשרים ושמונה של הכנסת הראשונה – קליטת העליה והמלחמה ביוקר החיים

דברי בגין בכנסת שמתנגד לחוסר הקליטה הכלכלית של העולים החדשים ומתריע על הסכנות בהפסקת העלייה. כמו כן יצא בגין נגד מדיניות הצנע והורדת רמת החיים. בגין טוען שחברת "נשר" מייקרת חומרי גלם בגלל היותה מונופול, ויוצא נגד האפליה של הממשלה אשר לא מסכימה כי הנוער ילך ויקים יישובים בשטחים.

שינוי המשטר הישן מיסודו – זה תפקידנו

דבריו של בגין בבית האזרח ברמת גן. משטר מפא"י שולט בישוב כבר למעלה מחצי דור בארץ ויש לשנותו. בגין טען כי מדיניות מפא"י מסמלת כניעה אחרי כניעה כלפי חוץ אך במדיניות הפנים של מפא"י שולט באגרוף והוא מהווה סכנה לחרויות האזרח. בגין קרא לעצב חוקה למדינה שתבטיח בין השאר את חרויות האזרח. עוד ציין בגין כי בארץ קיים מחסור בדירות לקליטת העולים. בנאום בגין תוקף את הממשלה על כך שלא כיבדו הוראה של בית המשפט העליון לשחרר ערבי ישראלי שנעצר. ידיעה על מעצרו של האיש, אבו לבן, בניגוד להוראה בית המשפט בעמוד 4 בגליון.

פרק זכרונות אישיים: עלינו על קברו של בן יוסף

בגין מספר על הפעולה המתוכננת להפלת ארמון הנציב בירושלים, שבסוף לא יצאה לפועל, ועל ההשתלטות על עמדת השידור ברמאללה שלא הניבה שידור של קול ציון הלוחמת ברדיו הציבורי. כמו כן בגין נזכר כיצד כאשר משלחת שכללה פעילים במחתרת, אותו ויעקב מרידור נסעו לצפת, לקחו עמם את כל בני משפחתם וכך לא עוררו את חשד המשטרה הבריטית שחיפשה באזור.