גדולת המורה בהשפעת תורתו

בגין נושא דברי הספד לזבוטינסקי, לרגל עשור להעלאת עצמותיו.בגין מספר כי בשנת 1940, שהיתה שעה קשה לאירופה כולה, ובמיוחד לעם היהודי, גם באירופה, וגם בארץ, מותו של זבוטינסקי היה קשה יותר, שכן, הוא היה מקור התקווה. בגין מסביר שבצוואתו של זבוטינסקי ניתנה ההוראה שרק ממשלה יהודית יכולה להורות על הבאתו ארצה, ולכן מעשה זה התמהמה עד שאשכול שמע על כך, והסכים. בגין מבהיר שתורתו של זבוטינסקי רלוונטית גם להיום. שכן ישראל צריכה להיות אור לגויים מבחינת צדק חברתי, וכן יש לעם זכות על הארץ, אליה תשוב ותרוכז כל האומה ויהיה בה רוב יהודי.

גדולת המורה בהשפעת תורתו

מה למדנו מזאב ז'בוטינסקי במשנתנו המדינית? ארץ ישראל שייכת, בזכות לעם היהודי. בארץ ישראל יש להקים מדינה יהודית. לאחר שהיא תקום, תהיה שליחותה העיקרית שיבת ציון, ריכוז מחדש של בני העם במולדת. בארץ ישראל יהיה רוב יהודי ומיעוט ערבי שיחיו יחד בשיווי זכויות. מדינת היהודים תשאף להיות למופת לצדק חברתי.

הישיבה החמישים-ושבע של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״א סיון תשל״ד 11 יוני 1974 – תביעות ישראל לשיבת ציון מברית-המועצות ולהצלת יהודי סוריה לקראת ביקורו של נשיא ארצות-הברית בדמשק ובמוסקבה

בגין מעלה הצעה לסדר-היום לגבי מצבם של יהודים בסוריה וברה"מ. בגין דורש לפנות לנשיא ניקסון, לקראת ביקורו בשתי המדינות בתביעה להעלות את הנושא בפני מארחיו. בגין טוען שמצבם של יהודי סוריה הינו בלתי-נסבל ודורש לנקות צעדים שיאפשרו להם לעזוב את המדינה. בגין טוען שבקרב יהודי רוסיה מתרחשת התעוררות לאומית עדירה למרות התבוללות כפויה וטוען שעל הנשיא ניקסון לטפל במצבם במהלך ביקורו בברה"ם. בגין מנסח שלושת הדרישות כלפי המשטר הסובייטי: שחרור אבירי ציון, הפסקת ההתעללות בהיהודים שביקשו לעלות ארצה ואישור עליה עבור יהודים שירצו בכך.

הישיבה החמישים-ושבע של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״א סיון תשל״ד 11 יוני 1974 – תביעות ישראל לשיבת ציון מברית-המועצות ולהצלת יהודי סוריה לקראת ביקורו של נשיא ארצות-הברית בדמשק ובמוסקבה

בברית-המועצות יושבים 3.5 מיליון יהודים. קמה בקרבם התעוררות לאומית אשר כמותה לא היתה — ועל נשיא ארצות-הברית לדעת זאת — בתולדות ישראל סבא מימי המכבים. למעלה מחמישים שנה נתונים היו לא רק בדיכוי אלא אף בטמיעה מאונס. לא תורה, לא תנ״ך, לא עברית, לא תפילה, לא בית-כנסת, לא קשר עם העם היהודי, לא קשר עם … Continued

מתקפה נגד מדיניות מאמללת

בגין פותח במאמר בהסבר למדוע ציין את מוצאו היהודי של קיסינג'ר ומסביר, כי עובדה זו היתה חשובה לאור התבטאותו של קיסינג'ר שהרדיפות נגד היהודים בסוריה הם עניין סורי פנימי, בגין מזכיר את תקופת ילדותו של קיסינג'ר בגרמניה, שגם אז השתמשו בטענה זו כדי להסביר את חוסר ההתערבות של הקהילה הבינלאומית ברדיפת הממשלה הגרמנית את אזרחיה היהודים. בהמשך המאמר בגין תוקף את ממשלת גולדה מאיר ואת נכונותה לסגת מהקו הסגול ללא תמורה ובניגוד להצהרות הקודמות.