Subjects: רדיפת חרות

בכרוז זה בגין מתיחס לשלושה פרסומים בעתונים שונים המתפרסמים בארץ. הראשון, פרסום ב'א"ב' הגורס כי אנשי האצ"ל נפגשו עם השלטון והבטיחו להפסיק את המרד אם יעזרו להם במלחמה הפנימית, בגין מבהיר כי אנשי האצ"ל לא נפגשים עם אנשי השלטון, וכי טענה כזו לא מצריכה תגובה. השני, פרסום בדבר כי יש לעזור לשלטונות במלחמתם במורדים – בגין מבהיר כי פעולות אלה לא ישברו את רוח הנוער. ושלישי פרסום בפלסטין פוסט שטוען כי כשם שאיסור יבוא המשקאות בארצות הברית גרם לפעולות בלתי חוקיות שנגמרו עם ביטול החוק, כך ברגע שהשמדת היהודים הזמנית באירופה תסתיים, תסתיים גם פעולת המרד בארץ. בגין מזדעזע על ההשוואה ומבהיר כי המלחמה לא תסתיים עד לשחרור המולדת.

בגין מתיחס בשנית להחלטת השלטון להקים בריגדה המורכבת מחיילים עברים, המזוהים בסמלים עבריים. בגין טוען שמאחר והמטרה היא לקחת רק חיילים מקומיים – מהארץ בעצם מטרת הגיוס הוא לא אפשרות להשתתף בלחימה, אלא הרחקה של נוער לוחם ומורד מהארץ בתקופה קריטית, ואולי לתמיד. בגין מאחל, שבנים אלה ילחמו בהצלחה בגרמניים ויצאו בשלום, ואף יוכלו לחזור ארצה.בגין מדגיש שלנוער היושב בציון, יש רק חזית אחת, והיא ציון, ויש להלחם על שחרורה, למען הקמת מדינה עברית.

בגין מתייחס לפרסום ב'רידרס דייג'סט' בו נכתב על שלושה ארגונים עברים חשאים פאשיסטים, הלבושים בהתאם. בגין מבין מהמספר שלוש כי גם ההגגנה כלול בין ארגונים "פאשיסטים" אלה. בעיתון אמריקאי נכתבה תגובה בה ג'רבאסי הכתב טוען שמי שכתב זאת, כנראה לא ראה את הלוחמים, וכי למרות שהוא שונא קיצוניות, הוא מבין את מטרת הלחימה העברית. בגין טוען, שנוצרי כג'רבאסי יכול ללמד משהו את היהודים ביחסם לנוער הלוחם.

בגין מגיב לפרסומים ב"המשמר" בו הוצגו לוחמי האצ"ל כביריונים פשיסטים ונאצים וכי אומץ ליבם הוא משהו שצריך להעריך ולהזהר ממנו. בגין טוען שלא מדובר בנאציונליזם משעבד לנאציונליזם משחרר, שהיא מטרת האצ"ל, ללא מטרות אימפריאליסטיות. בגין מוסיף וטוען שהנוער של השומר הצעיר לא נחשב בעיניו לאוייב אלה הוא רואה בהם אחים.

בגין מספר שהסיבה לשמה יצא גרשון אגרונסקי ללונדון היתה כדי להרגיע את השלטונות שלא מתקיים מרד, וכי דעת הישוב היא לשמור על הסדר. בגיןטוען שמכך ניתן להבין שפעולות האצ"ל יצרו הדים בעולם הפוליטי. וכי טענת השלטון כי הציונות עלולה להביא למרד ערבי כללי, זכתה אותם במרד עברי. כי השלטון שתק כאשר בוצעה ההשמדה באירופה, וסגרו את שערי הארץ, ולכן הנוער הלוחם התקומם.