בנאומו, כנראה בכנס בית"ר העולמי, מסביר בגין את הטעם בהקמת תנועת החרות, שהיא גוף מדיני, הממשיך את דרכו הצבאית של האצ"ל, והמניע שלה היא תורתו של ז'בוטינסקי. וכי כעת יש לאחד את הכוחות השונים בתנועתו של ראש בית"ר. תאריך לא מדוייק, ככל הנראה נאמר בכנס בית"ר העולמי 1949
העיתון מביא את דברי בגין בכנסת בעת הדיון בשלילת הזכויות ללוחמי האצ"ל והלח"י החיים , הנכים והמתים. בין השאר טען בגין כי אין הוא בא לבקש את חסדיה של הכנסת אלא הוא בא לתבוע את זכויותיהם של אלא שדמם נשפך למען שיחרור הארץ מעול זר. בגין יצא נגד דברי רה"מ שטען כי הסיבה האמיתית לעזיבתם של הבריטים היתה כלכלית וטען כי רה"מ לא יצליח להמעיט מחלקם של לוחמי האצ"ל והלח"י במאבק לשיחרור
בגין מציע תיקון לחוק שיכלול במסגרת אותו החוק גם לוחמים של אצ"ל ולח"י. בגין מדגיש שאינו מבקש חסד או חנינה ולא מנסה לפתוח בוויכוח פוליטי, אלא דורש שוויון זכוית צודק לכל לוחמי ישראל.
נאומו הראשון של בגין בכנסת. הצגת ביקורת על העקרונות מדיניות החוץ והפנים של הממשלה והצגת חלופות.
נאומו של בגין בכנסת בו ביקר בין השאר את אופן הרכבת ממשלת בן – גוריון ואת חלוקת התיקים בה. בגין קרא לבטל את תיקי המשטרה והדתות. בגין יצא נגד מדיניות החוץ הממשלתית הפייסנית המעודדת שלום מלאכותי המנציח את מצב המלחמה. בגין יצא נגד גבולות המדינה המלאכותיים ונגד תוכניות החלוקה למיניהם עוד טען בגין כי קיים שלטון בריטי עקיף על חלק מא"י (עבר הירדן). בגין קרא לממשלה לפעול להעלות ארצה את יהודי מדינות ערב ולחנך לשלמות המולדת. הוא טוען שקיימת אפליה כלפי חברי מפלגות מסויימות במנגנוני המדינה. כמו כן קורא להפסיק את המצב שיש מפלגה המחזיקה במונופולים כיוון שזה לא מאפשר לשוק לפרוח וקורא לאפשר השקעות הון של יהודים ולא להיות תלויים בהון בינלאומי זר. לסיום אומר שאומנם תנועתו תתמוך בפעולות אשר תגרומנה להעלאת יהודים לישראל וכל דבר שישפר את מצבה של המדינה אך יחד עם זאת היא תמלא את תפקידה באופוזיציה שהוא לבקר את הממשלה.
