Subjects: רדיפת חרות

מאמר של בגין המחולק לשלושה חלקים המתעסקים בנושאים שונים ,החלק הראשון עוסק באפליה על רקע מפלגתי על רקע המינוי לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית ,החלק השני עוסק התוכנית רוגרס ,בעוד החלק השלישי דן בגורם הזמן במדיניות

תמליל מסיבת עתונאים שנערכה בעקבות פרסום דין וחשבון מלא בענין פרשת רצח ארלוזרוב, בו התגלה כי יהודה ארזי קבע בסמוך לרצח כי סטבסקי ורוזנבלט חפים מפשע בוודאות, וכן כי חנקין דיבר עם עבדול מג'יד ושמע ממנו על השתתפותו ברצח, ומיהו היורה. השתתפו בה צבי רוזנבלט ובגין. בגין טען כי את ההוכחות אנשי תנועתו מעולם לא היו צריכים, כי הם ידעו שאנשיהם חפים מפשע, וכי ארלוזורוב לא נרצח בידי יהודים. אך למרות שזוכו בהליך משפטי עדיין מתחנכים דורות על אשמתם של סטבסקי רוזנבלט ואחימאיר. ולכן דורש בגין הקמת ועדת חקירה על מנת שיוסר בפומבי הספק בחפותם. בגין מסרב להתייחס לפנייתה של סימה ארלוזורוב וקורא את מכתב התשובה שלו לדבריה.

במאמר זה בגין מבקר את דברי של ראשת הממשלה, כאשר הבהירה כי תדאג שלא יהיה רוב להצעה שיהודים מהארץ ומחו"ל יוכלו לרכוש קרקעות משוחררות ביהודה ושומרון, בטענה שמהלך זה יגרום לבעית ספסרות בקרקעות. בגין יוצא נגד הגינוי של העם היהודי כאילו הוא ספסר וגנב שאלה תיאורים אנטישמים על יהודים, ולא ראויים ליהודיה גאה כמוה. כמו כן מתנגד בגין למשתמע מדבריה, כי המתנגדים לחלוקתה מחדש של הארץ מתנגדים לשלום ודוחים אותו. בגין טוען כי גם המתנגדים לחלוקה רוצים גם שלום, ומי שמתנגד לו, ומצהיר על כך הם אויבינו. בגין מוסיף שהקריאה ליהודי התפוצות לעלות לארץ ולהתיישב לא הגיונית בהתחשב בעובדה שלא ינתן להם לרכוש כאן קרקעות.